התהוות והיוולדות ~

תחילת תהליך של התהוות הוא התמזגות, של שני ניגודים. בכל אחד מהניגודים, קיימת מגמה של התמזגות . בכל יחידה המתמזגת עם האחרת מוטמע קוד בעל מהות המחפשת את הקוד המנוגד לה כדיי למצאו ועל ידיי התמזגות עמו, נוצר קוד חדש, שמפעיל תהליך של יצירת צורת קיום חדשה.
תוך כדיי התהליך, מוטמעים בצורת הקיום החדשה, הקודים השונים המתקיימים בשתי היחידות שהתמזגו, ועל ידי שימת דגש על כמה מהם, ושיתוקם של אחרים, מתעצבת צורת הקיום החדשה, המכילה את קודמיה אבל מעצבת את הקידוד העצמאי שלה.
בסיומו של התהליך, מתקבלת צורת קיום, שמכילה בתוכה קידוד היסטורי שנלקח מקודמיה וקודמי קודמיה, בעיצוב משלה, כייחודית.
כשמסתיים התהליך, צורת החיים השלמה ומעוצבת, באה לעולם.
רגע בואה לעולם של יחידת קיום זו, הוא רגע מכריע בחייה, רגע, שהחוויה של היוולדות המתרחשת בו, מקבעת דפוס, שיבוא לביטוי לאורך חייה של יחידת הקיום, בכל חוויה של התחלה, או מגע בינה לבין העולם שמחוצה לה.
בנוסף, רגע זה, יקבע את ביטוי הציוד הפנימי, הקידוד הפנימי, שנוצר ביחידת הקיום, ממנו, תאופיין כישות בעלת תכונות , צרכים, דחפים, תגובות, גוף, נפש, שיהיו להם ביטויים בגוונים המאפיינים אותה, כיחידה עצמאית בעולם המלא יחידות עצמאיות , שכל אחת נושאת עימה את ייחודיותה.

בהתייחסות אסטרולוגית, מסמלים השמש והירח את היחידות הנפרדות המנוגדות שהתמזגו יחדיו ומתוך התמזגות זו נוצרה התהוותה של יחידת קיום חדשה.
מבחינה זו, שני מאורות אלו, מסמלים במפת הלידה את אוסף הקודים שנבחרו להיטמע ביחידת הקיום החדשה מתוך מאגר הקודים של יוצריה.
מרגע שנתונים אלו מאפיינים יחידת חיים חדשה, היא מתהווה ומשלימה את התפתחותה לתופעה עצמאית המצוידת בכלים משלה שיביאו לביטוי את ייחודיותה. יחידת קיום זו תהייה יותר או פחות דומה, ברמות שונות והקשרים שונים, לשתי היחידות שהתמזגו ויצרו אותה , אך גם, יהיו לה מאפיינים ייחודיים משלה.
השמש, מסמלת את האב, הירח את האם. כלומר, השמש מסמלת קודים שנטמעו בילוד החדש ונלקחו מהאב, והירח,מהאם.
יחד עם זאת, ובנוסף, השמש מסמלת את מגמת ההתפתחות והמימוש של התכנים האצורים בה, בחיי הילוד שנוצר, כאשר הירח מסמל, את מאגר הנתונים, הקודים, שהוטמעו בילוד משני הוריו, ומהשושלת ממנה באו שני אלו. הירח מבחינה זו, הוא מעין סמן של בית הקיבול של מאגרי הנתונים, שבתהליך ההתהוות, נטמעים בו הקודים של התורשה, שתאופיין בו כשייולד במערכת אינסטינקטים מולדים, תגובות, תחושת שייכות נוחות ומוגנות, שתתבטאנה בצורה נוחה או לא.

שני נתונים אלו, השמש והירח, על כל סמליותם והתכנים שהם מכילים, יסמלו במפת הלידה את מצבור הנתונים ואת מגמת ההתפתחות שלהם, וכל אחד מהם משמש בסיס רב משמעות להבנתה של מפת הלידה, קרי, אישיותו של בעל מפת הלידה.

היוולדות, התרחשות הלידה, חווית הלידה, הכניסה לשער החיים, הינם חוויה ראשונית עוצמתית, מעבר דרמטי ממצב מוגן , סודי, חבוי, אל מצב, גלוי ונוכח.
מהותה של חוויה זו, היא תהליך של התנתקות מהמקור, התנתקות מהוויה של תלות ומוגנות, אל הוויה של התמודדות עם נוכחות עצמאית בעולם, בחיים, במציאות.
חוויה זו, תהא מוטמעת ביילוד החדש ותלווה אותו לאורך קיומו בחיים ובמציאות. סגנון התרחשותה יהווה מעין סמן, של סגנון נוכחותו בעולם, שיבוא לביטוי בדרכו הייחודית בכל הקשר.
את אלו, מסמל האופק ושליט האופק שבמפת הלידה, על כל שפע התכנים , מזל האופק, היבטים היוצאים ממנו לכוכבים השונים במפה,ושליט האופק, מיקומו במזל מסוים בבית מסוים והקשרי ההיבטים שנוצרו ממנו אל הכוכבים האחרים שבמפה.
כל אלו, מסמלים את סגנון נוכחותו של בעל המפה, את סגנון הבאתם לאור של מרכיבי מפת הלידה שלו, עם דגש על תכני השמש והירח.
כל תהליך של התפתחות, ביטוי, התנהגות, סגנון התגובה,כלי התקשורת עם האחרים, יבוטא דרך האופק ושליטו, יהיו שלט חיצוני שילווה את האישיות בכל שבילי חייו על חוויותיו, יסמל את הדינאמיקה שייצור עם מה שמחוצה לו, את סגנון יחסי הגומלין שבינו לבין חייו בעולם בהקשרים שונים.

---------------------------------------------------

* בצעד הראשון שאדם עושה תלויים שאר צעדיו.(וולטר)

אסטרולוגיה המודע והלא מודע ותפיסת המציאות~

הגישה האסטרולוגית, המשתמשת במפת השמיים כנקודת מוצא , ובין שאר התובנות בהן היא מתמקדת בהבנת האדם, מציעה גישה שטוענת, שהאדם נולד כאשר מוטמעים בו קודים פנימיים המניעים אותו להגשמה עצמית באורח מסוים ובתכנים מסוימים הטמונים בו וניתנים להבנה על סמך מבנה מפת השמים ברגע לידתו.
מבחינה זו, הרי שזה מייצג גישה הטוענת שהכול מסמל את הכול, ומערכת הסמלים האסטרולוגיים טובה ומסמלת להפליא את עולמו של האדם.

עוד אפשר להסיק מהגישה האסטרולוגית, שכל אדם נולד לעולם עם ישות עשירה בתכנים פוטנציאליים השואפים לבטא את עצמם ושהאדם חש בהם ומגלה אותם תוך כדיי מהלך חייו כייעוד שעליו למלא, בין אם ייעוד זה חביב על אחרים או לאו. בין אם הוא הרסני ורע, בין אם הוא טוב יצירתי ובונה.
האסטרולוגיה להבדיל מהרבה גישות פסיכולוגיות, אינה רואה את האדם כנולד ריק מתוכן שמתמלא תוך כדיי מהלכי וחוויות חייו, אלא, רואה את הנולד, כתרכיז תמציתי של אישיות בעלת תכונות רצונות דחפים ושאיפות, שמונחית על ידיי הדחף הראשי שהוא הגשמת עצמה.
האסטרולוגיה, רואה את אלו כעיקר העניין, שמתבטא בייחודיות האישית של האדם. המטען האינדיווידואלי שאיתו הוא נולד הרוצה לממש עצמו על רקע המשפחה אליה נולד והחברה בה הוא חי. האסטרולוגיה שמה במרכז את האינדיבידואל ואוסף התכנים איתם נולד כאשר התרבות, המשפחה, החברה וחוקיה, החינוך והחוויות שהוא חווה, משמשים מעין מירקע עליו מתרחשת דרמת חייו, ועליו מתבטאת אישיותו הייחודית ומימושה.
מכאן, ניתן לראות את עולמו ומבנהו, כאשר הצד המודע שבו משתף פעולה פחות או יותר עם העולם הפיזי החינוכי תרבותי וחברתי בו הוא חי, ועולמו הלא מודע הוא התוכן הכולל של אישיותו הייחודית שמתפתח לרמת מודעות כזו או אחרת ובשיתוף פעולה של המודע הלא מודע והשכל ויוצר את תפיסת המציאות שלו.


לשם הישרדותו ומימושו העצמי בעולם האדם זקוק להתמצאות. התמצאות בתוך עולם המפגיש אותו באירועים וחוויות פיזיות ורגשיות שעליו להצליח להתמודד איתן ולשרוד.
כדיי שיוכל לעשות זאת הוא מצויד ביכולות שונות המתקיימות במקביל בעולמו הפיזי חיצוני המודע, ובעולמו הפנימי הלא מודע .
נדבך נוסף, שמקשר בין שני העולמות האלו הוא השכל, המשמש מתווך בין שני העולמות ומאפשר להם לתקשר לחקור להבין וליצור משמעות שתאפשר לו לשרוד בתוך הכאוס שמוגדר כ - החיים.
השכל, מסווג מפריד חוקר ומקשר בין שני הרבדים של המודע והלא מודע ויוצר הגדרת מציאות המאפשרת התנהלות הישרדותית באתגר של החיים.

כשאנחנו מתייחסים למבנה של מפה אסטרולוגית, יש לנו אפשרות להבין את תכניה בשלושת הרבדים האלו ומתוך כך להבין את מצבו של האדם תוך כדיי ראיית אירועים פיזיים המשולבים באלו הרגשיים וכיצד הוא רואה מבין ומגדיר את המציאות שלו.
לשון אחר, אנחנו יכולים לראות את קורות חייו ואת האירועים המתרחשים בהם בעולם הפיזי , אליהם הוא מודע בחושיו , כלומר הרובד המודע, וכמו כן, את עולמו הלא מודע מתוכו הוא מגיב על אירועים אלו, ואת הדרך בה הוא משתמש בשכלו ויוצר את תפיסת המציאות שלו איתה הוא מתנהל בחייו.

את כל אלו, אנחנו רואים בראי הזמן. כלומר, האסטרולוגיה מאפשרת לנו לראות את האדם מרגע לידתו כישות המצוידת בכלים שיאפשרו לה לשרוד, וכמו כן, את התהליכים והחוויות שהוא עובר ובקצב הזמן מתפתח ומפתח את הכלים איתם הוא בא מצויד לחיים., או לפחות, נוכל לראות את האפשרויות שיש לו להתפתח אם יבחר לעשות זאת.

מאחר ואנחנו חיים במציאות המתנהלת על פי תפיסתנו במימד הזמן, הזמן, הוא רובד נוסף שבא לביטוי במפה האסטרולוגית ומאפשר לעשות מעשה של פירוק תמצית המפה וסך כל מרכיביה ברבדים השונים וראיית התהליכים המתרחשים בחיי אדם זה או אחר.

למעשה, מאחר ומפה אסטרולוגית מכילה בתוכה תכנים סמליים על כל מורכבותם, ומאחר, והיא משתמשת במצב הכוכבים הנמצא בשמיים ברגע מסוים בזמן, ככזו, היא מפת מצב הכוכבים בשמיים ברגע נתון שמסמלת כל מה ש"נולד" ברגע זה ומכיל מהות תמציתית שמכילה פוטנציאלים שעם הזמן יתפתחו ויבואו לביטוי או לא. יהא זה אדם חיה צמח אירוע רעיון אידיאל תובנה או כל דבר אחר. הדגש תמיד יהיה על נקודה בזמן המכילה מהות תמציתית פוטנציאלית, ועם תנועתו של הזמן, תראה ההתפתחות של אותם פוטנציאלים שבנקודת ההתחלה.

במאמר הזה, אתייחס לפן האנושי בהקשר של שילוב המודע בלא מודע תפיסת המציאות ומימוש עצמי.
בהקשר זה, יש שתי נקודות מוצא, האחת שניתן להגדירה כ – מדעית, מאחר והיא מתארת תופעות ומסבירה אותן כשרשרת התרחשויות.
והשנייה, אפשר להגדירה כ – פסיכולוגית, מאחר והיא מתארת מצבים כתופעות בעלות משמעות ברבדים שונים של הנפש והשכל.

תופעת הזריחה והשקיעה של השמש היא תוצאה של מהלכו של כדור הארץ סביב השמש תוך כדיי סיבובו על הציר של עצמו. זו, הגישה המדעית.
לעומת מכן, בגישה האסטרולוגית נאמר שהשמש מסמלת מרכז אישיותי המוקף ברצונות דחפים צרכים תכונות רגשות ועוד, שבחלקם משחקים על במת השמש הגלויה והמאירה וחלקם מנהלים דראמות בצד האפל של הירח....
כבר, בתחילתו של תאור זה, ניתן להבחין בשוני שבין שתי נקודות המוצא, והבדלי התכנים בהם כל אחת מהן משתמשת. אך גם בקשר המתרחש בניהן ובא לביטוי בתפיסת המציאות והגדרתה.

כל אחד מאיתנו יודע מכיר ומבחין בתופעת השמש בשמיים. אנחנו רואים אותה וחשים את חומה ואת האור שהיא מביאה איתה כשהיא זורחת בקצה הלילה ומביאה את הבוקר. כולנו יודעים גם, שהיא תופעה שבלעדיה אין אפשרות של קיום החיים כמו שהם מוכרים לנו, על הכדור שעליו אנחנו חיים. שלא לדבר על העובדה שהתופעה הזו נחקרה ועדיין, ויש עליה מידע מדעי רב.

לעומת מכן, האדם הקדום הפרימיטיבי, הרגע שבו הבחין בתופעת השמש , ברגע בו הבחין שהיא באה ונעלמת לסירוגין וקובעת את ערותו ושנתו, העובדה שהיא אחראית על החושך והאור, על הקור והחום, שיש לה משמעות מרכזית במלחמת ההישרדות שלו, שהיא קובעת את מהלכיו בעולם את יכולתו לשרוד ואת צורת התפקוד שלו בו, קבלה השמש בחיי הנפש שלו, מעמד של כוח עליון שעל פיו יישק דבר. על הבסיס הזה, עם הזמנים, נוצר ארכיטיפ השמש, שקיבל משמעות מרכזית כמניע את העולם החיצוני ולא פחות, את העולם האישי הפנימי.
אל הארכיטיפ הזה, הצטרפו מיתולוגיות שונות שהמאפיין שלהם הוא כוח מרכזי שסביבו מתנהל הכול, עוצמה שמייצרת חיים ומעניקה להם תוקף .
ארכיטיפ זה קיים כתבנית בכולנו, תבנית משותפת מחד, שמתמלאת בתכנים שהם מאפיינים אישיים אינדיווידואליים מצד שני.

מכאן, מרכזיותה של השמש במפת הלידה והיא זו שכאשר אנחנו אומרים שאדם נולד במזל מסוים, אנחנו מתכוונים לומר, שהשמש שבמפת השמיים של האדם המסוים הייתה במזל מסוים ברגע לידתו.

המשך...

השמש כסמל, היא המודעות המנהלת את עולמו של האדם. היא, המלך, המנהיג של האישיות, התכנים של המזל בו היא נמצאת, הם התכנים שמאפיינים את כוחו ועוצמתו של האדם, את עצמיותו ויצירתיותו, את כוחות ההשפעה שבו, ואת שאיפתו המרכזית למימוש עצמי. אל תוך הסמל הזה, נוצק תוכן , צורת ביטוי, מניע, שהמנטאליות שלו מסומלת על ידיי סימן המזל בה נמצאת השמש.

המיתולוגיות המצורפות לסמליותה של השמש הן תמיד של מלכים, של כוחות על, שיש בכוחם להפוך עולמות ולשנותם ליצור עולמות חדשים ולקבוע את שיקרה בהם.
בימים קדומים, קיבלה השמש בעיני האדם המתפתח, מעמד של אל כל יכול. הוא סגד לה, התפלל אליה ויצר פולחנים וטקסים האמורים לרצותה, הוא חש את תלותם של חייו בה ובהופעתה כל בוקר מחדש, ולעת ערב, בבוא הלילה, הלך לישון כשבפיו תפילה שתחזור ותאיר את העולם למחרת בבוקר וכשהופיעה בבוקר, שר לה שירי הודיה.
ככל שהתפתח האדם ונעשה מורכב יותר ויותר, השמש, הפכה להיות לסמל, ארכיטיפ מרכזי בנפש, שמשמעותו רבת תכנים, הנובעים מהתכנים המיוחסים לסימן המזל בו היא נמצאת, אבל תמיד, היא מסמלת מצבור אנרגיה מרכזית שסביבה מתנהל הכול. היא הסמל, של הכוח המרכזי, בגוף ובנפש, היא מבטאת את תכניה בכל היבט של האישיות הפיזי הרגשי ובעיקר, את אנרגית האבהות על כל תכניה, את המודעות המתפתחת. היא המוביל של הדחף למימוש עצמי.
היא מסמלת את תכני הדחף המתומצת של האישיות להגשמה עצמית בשילוב עם תכני הסמלים של שאר הכוכבים שבמפה.

לעומת מכן, הירח, שהוא המאור הנלווה לשמש וממלא מקום של חשיבות מרכזית לצד השמש, מבחינה עובדתית, מדעית, שונה מהשמש לחלוטין מבחינת המבנה הפיזי שלו, שונה ממנה מבחינת התנהלותו בשמיים והאור הנשקף ממנו הוא אורה של השמש המשתקף בו. יש עוד הרבה עובדות מדעיות המשויכות לתופעת הירח כולל העובדה, שפיזית, הוא ניראה לעין בעיקר בלילות, ומתרחש בו תהליך של התמלאות אור וחיסור האור, תופעה הידועה בביטוי של – ירח מלא וירח חסר.כמו כן, נצפו תופעות מקבילות לתופעת הירח, כמו הגאות והשפל שבים, המתלווה למקצביו של הירח, המחזור הנשי שחוזר על עצמו יחד עם מקצבו של הירח ועוד תופעות שלא אכנס אליהן כאן.

האדם הקדום הפרימיטיבי, מרגע שנהייה מודע לתופעות הירח והתופעות הנלוות אליה, ייחס גם לירח כוחות על מסתוריים וצירף את הירח לפנתיאון האלים להם סגד.
הירח קיבל מעמד של אלה מסתורית השולטת בעולם הלא מודע ומשם מפעילה תופעות כמו הריון ולידה שהן נשיות במובהק.
היא קיבלה מעמד של אלת הלילה להבדיל מהשמש ששולטת ביום.

סמליותו של הירח התפתחה והתמלאה בתכנים ארכיטיפים רבים ושונים, כמו עולם הרגשות ומצבי הרוח, עולם הנסתר והכוחות הנסתרים הפועלים בו בחשאי, עולם הרגשות המאיים להציף ויש להפנימו ולשלוט בו כדיי לשרוד ולתפקד במציאות הכאוטית, היא מסמלת את מאגרי הזיכרון הגנטי והאישי, ואת אנרגית האמהות על כל תכניה, את האינסטינקטים המגיבים את התכנים המולדים וחרוטים בנפש, דפוסי תגובה רגשיים, מנגנוני ההגנה, השואפים להתמזג עם התכנים שמסמלת השמש כדיי שתיווצר אישיות אינטגראלית אוטנטית המביאה עצמה למימושה הייחודי.


האסטרולוגיה, משתמשת במדע האסטרונומיה כבסיס עליו מתרחשת הדרמה של החיים. על כל ההיבטים שבהם.


ברגע לידתו של אדם, נמצאים כוכבי הלכת בשמיים במיקום מסוים, מה שאנחנו מכנים מפת הלידה (מפת השמיים).
מפה זו, מסמלת עבורנו את ההדפס האישיותי איתו בא האדם לעולם כנתון בסיסי. הדפס זה מכיל רבדים רבים ושונים ומראה את העובדה שאדם אינו נולד לחיים כדף ריק אלא , בלידתו, הוא נושא עימו אוסף נתונים ותכנים בעלי משמעות שככל שיתקדם הזמן, יביאו עצמם לביטוי.
בחלקם, נתונים אלו מכילים מידע גנטי שרשם עצמו בישות המתהווה כמידע קולקטיבי המופיע בכל הנולדים ומשותף לכל הנולדים, כתבניות מידע שתוכנן יתמלא תוך כדיי התפתחותו של האדם במשפחה וחברה.
לא פחות, נתונים אלו מסמלים קודים גנטיים אישיים, שמאפיינים את הישות הייחודית, ומכילים תבניות מידע שתבואנה לביטוי תוך כדיי התפתחותו והיווצרותו של סיפור חייו שעליו יגיב מתוך הקודים האלו.
את העובדה הזו אפשר ליחס למה שאנחנו מגדירים באסטרולוגיה – 12 הבתים והכוכבים.
תבניות אלו מתמלאות בתכנים תוך כדיי התפתחות האדם והימצאותו בחיק משפחתו סביבתו הקרובה והמין האנושי בכלל. התרחשויות וחוויות שהוא חווה הופכות לתכנים מופנמים שמתוכם הוא יוצר דפוסי תגובה ומתוכם הוא תופס את המציאות. כל אלו, נובעים ממהות הקודים המוטמנים בו , אוספים מידע ומייצרים דפוסי תגובה. התוכן המתמלא לובש פנים סמליות ומתחבר לסמלים המניעים את הנפש ותהליכיה בלא מודע כאשר בחלקם, נשלפים אל השכל ומועברים לרובד המודע ומייצרים תפיסת מציאות.
תהליך דומה מתרחש בכיוון ההפוך, האדם חווה חוויות כאלו ואחרות, ומנגנונים שונים שבו מנקזים רשמים שונים, בעיקר את הקשים שבהם, אל תוך הלא מודע, שם הם שוכנים ומביאים עצמם לביטוי בדרכים שונות, בעיקר על ידיי תגובות , או בחלומות, או בהשפעתם על מצבי הרוח והנפש. או שהם מוטמנים רדומים בלא מודע, ואם נוצר גירוי תואם , תיווצר תגובה.

ההתנסויות שנתפסות בחושים מעוררות תובנות שנרכשות תוך כדיי ההתנסויות בעיקר אלו שחוזרות על עצמן מייצרות התמצאות בעולם הפיזי המודע.
אתגרים שכליים מפתחים את החשיבה וההבנה ואת ההתמצאות האינטלקטואלית.
התנסויות רגשיות בחלקן אינסטינקטיביות, וחלקן תגובתיות ונובעות מהעולם הפנימי הלא מודע.
דבר נוסף ועיקרי, על כל ההתנסויות והחוויות במישורים השונים, מגיב האדם על פי התדפיס המוטבע בו , מלידתו. ממנו, הוא מגיב ומתרגם את סך כל חוויותיו לתוכן ממוזג איתו הוא ממלא את חייו ומגדיר את תפיסת המציאות שלו.

יצר ההישרדות בא לביטוי בחיי האדם בדרכים שונות ומגוונות, ואחת מהן, היא ארגון התפיסה שהוא תופס את חוויותיו בשכל וברגש ומעניק להן משמעות שמתוכה הוא מפתח את ההתמצאות במציאות המורכבת לא צפויה משתנה וכאוטית .
זאת הוא עושה בשילוב של השכל והחשיבה ההגיונית מדעית, שמסבירה את התופעות ומגדירה אותן, בצורה רציונאלית אנאליטית שמסבירה סיבות ותוצאות בסולם הגיוני .
כמו כן, הוא משתמש ברגשות, ביכולת האינטואיטיבית אסוציאטיבית ובדמיון המתנהלים בשפה סמלית עשירה המאכלסת בעיקר את עולמו הלא מודע אבל גם נמצאים ברבדים קרובים יותר למודע ומתקשרים עם המודע דרך הבזקי תובנה אינטואיטיביים , חלומות, ותגובות רגשיות.

כשאנחנו מביטים במפה אסטרולוגית, אנחנו רואים מצד אחד את מפת הכוכבים בשמיים ברגע נתון בזמן, מצד שני, אנחנו רואים שפה סמלית רבת תכנים, כאשר כל אחד ממרכיביה נושא תוכן דרמטי אגדתי מיתולוגי שמאפיין ארכיטיפ מסוים שמסמל תכנים הפועלים בחיינו בכלל ובחיי הנפש בפרט.

אפשר לומר, שככל שהתפתחה ומתפתחת המודעות של האדם, כך, הבנתו ותפיסת המציאות שלו והתמצאותו בה התמלאו ומתמלאים בתכנים שבחלקם מתנהלים ברובד המשותף של הלא מודע והמודע ורובם, רוחשים בלא מודע ומקיימים בו מציאות שהיא כביכול בפני עצמה, אך למעשה, היא מכילה מאגרים בלתי נדלים של פוטנציאלים מלאי תוכן שנמצאים תמידית בפעילות חשאית אבל מאד אפקטיבית. עולם הלא מודע, משתמש בשפה משלו כדיי לקיים את עצמו במרחב הנפשי. זו שפה, רוחשת דמיון ויצירתיות, שמתרגמת רגשות, דחפים, צרכים ותהליכים, בשפה משלה.
חלקם של אלו, יבואו לביטוי בחלומות או תגובות רגשיות ומצבי רוח וחלקם, ישפיעו על עולם המודע כתובנות מסקנות החלטות והתנהגויות וכל אלו יחדיו יצרו את תפיסת המציאות.

כשאנחנו מנתחים מפה אסטרולוגית, יש באפשרותנו על ידיי הכרת הכלים שמרכיבים את האסטרולוגיה, לראות ולהבין את תדפיס התכנים באישיותו של אדם שמתוכם נוכל להבין את מורכבותה של תפיסת המציאות שלו.
אך לא רק, הדבר הנוסף והחשוב לא פחות, נוכל לדלות מתוך התדפיס נתונים שפעילותם מודחקת ומתוך הנחה אחראית וזהירה, לעזור לאדם להעלותם כדיי שיתרמו לו, להתפתח ולהרחיב את תפיסת המציאות שלו בכוונה שיוכל להביא לביטוי את ייחודיותו וכמיהתו למימוש עצמי שלם ואוטנטי ועל ידיי כך לחיות בתפיסת מציאות נוחה עשירה ומספקת .

בהקשר לכל אלו אפשר להגדיר את מבנה המפה האסטרולוגית כך:

תבניות קולקטיביות - 12 הבתים והכוכבים
תכנים ייחודיים אישיים – המזלות

כלומר, 12 הבתים והכוכבים הם תדפיס קולקטיבי שמאפיין את האנושות.
הכוכבים, הנמצאים במזל ובבית ויוצרים היבטים של מעלות כאלו ואחרות בניהם, הם התדפיס האישי ייחודי של כל אחד.
ההגדרות של כל אחד מ12 הבתים וכולם יחד, הם מרכיב נתון בכל אישיות.
הכוכבים מסמלים גם הם עקרונות ראשוניים הטמונים בכל אחד.
וכאשר הכוכבים נמצאים במזלות ובבתים, הם מבטאים עצמם בייחודיות שמאפיינת אישיות מסוימת .
בכל מפה נמצא 12 בתים ש יבטאו את אותה התבנית, ו11 כוכבים שתמיד יבטאו את אותה תבנית, אבל התכנים שיהיו בה, ישתנו מאדם לאדם בהתאם למיקומם של הכוכבים במזלות ובבתים והיחסים שבניהם.
מכאן והלאה ייווצרו אין סוף ואריאציות המסמלות את ייחודיותו של כל אחד.

כמו כן, תוך כדיי ניתוח המפה, יעלו ויתבררו התכנים הקולקטיביים המשותפים לכל האנושות ועל הרקע הזה יתבררו הנתונים הייחודיים של כל אישיות.

ועל זה נאמר: כולנו דומים אבל, כל אחד, הוא אחד יחיד ומיוחד!


מתוך מה שכבר נאמר, אנחנו יכולים להסיק, שבהביטנו על מפת לידה, אנחנו עדים להשתקפות של תכנים הקיימים בוזמנית ברובדי מציאות שונים, כאשר כולם כאחד בעלי תוקף מהותי.
מבנה המפה, שכולל את 12 הבתים, 12 המזלות ו 11 כוכבים (גופים שמימיים), מראים לנו מהות תמציתית, שמתפקדים בה מרכיבים שונים בסיסיים הנמצאים באורח קבוע בכל מבנה של מפה, ומכאן והלאה, מרכיבים שונים שמאפיינים ישות כזו או אחרת.

כשאנחנו משתמשים בציר הזמן, מתגלה לנו תמונה של תהליכים שמתפרשים על ציר הזמן.
בהתפרשות הזו, אנחנו יכולים לעשות מעשה הפרדה בין תקופות זמן שאפשר להגדירן בצורה ראשונית כ - טרום לידה – לידה – ינקות – ילדות – התבגרות – בגרות – זקנה.
בתוך ציר הזמן אנחנו גם יכולים לפרוש את תמצית התכנים של המפה ולהפריד בין עולם המודע – עולם הלא מודע – והשכל
או – עולם החשיבה – עולם הרגש – העולם הפיזי
להתייחס אל אלו בנפרד ושוב ליצור בניהם מיזוג ולקבל תמונה מהותית עשירת תוכן.

המשך - סוף

השימוש בציר הזמן מאפשר לנו להפריד ולהתייחס במהלכו לתופעות השונות ולתהליכים המתרחשים בהן.
השימוש בציר הזמן, הוא כלי שטבעי לנו, ודרכו אנחנו תופסים את המציאות ויוצקים בה משמעות כוללת ותת משמעויות שמתייחסות להיבטים שונים של מרכיביה.

אם נתעלם מציר הזמן, בהביטנו על מפת הלידה, אנחנו מקבלים תמונה של תמצית גרעינית, שמכילה בחובה את כל המרכיבים של חיי אדם (אליו אני כרגע מכוונת) בכל המישורים, הפיזי הנפשי הרוחני על כל אופיים המיוחד והמיוחס לישות מסוימת, כולל התנהלותו בחייו וספור חייו, כולל אין סוף אפשרויות ביטוי של אלו שמתרחשות בוזמנית.
מאחר, ונכון לעכשיו, התפיסה האנושית מתנהלת על ציר הזמן, הרי שהבנתנו את המפה , את התמצית הגרעינית שהיא המפה, גם היא מאופיינת על ידיי הבנת המפה כתרכובת בסיסית שמתפתחת תוך כדיי תהליכים במישורים שונים, והעובדה שאנחנו יודעים שיש אין סוף אפשרויות ביטוי לתהליכים אלו, נותנת בידינו כלי שבמידה ואנחנו יודעים להשתמש בו, מאפשר לנו עצמנו ולנו כיועצים לאחרים, לראות וגם לנסות מסלולי ביטוי שונים לאותה תמצית גרעינית שהיא מפת הלידה.

במבט על מפת הלידה, אנחנו רואים בין השאר, את חיי הנפש שבחלוקה ראשונית ופשוטה אנחנו מחלקים אותם למודע ולא מודע. זאת מתוך גישה שמסבירה את קיומם של אלו, ככלים להישרדות. כלומר, המודע, נמצא בפעילות של קליטה סיווג והגדרת המציאות, והלא מודע נמצא בפעילות של הכלת כל החוויות וההתרשמויות מהן, ורוחש בעולם הפנימי ומנקז אינפורמאציות למודע על המתרחש בתוכו, כאשר התכנים מתפרשים על ציר הזמן, ומאלו, נוצרת תפיסת המציאות שמטרתה לאפשר לנו לשרוד.

שוב, אם נוריד בהתייחסות שלנו את מימד הזמן, הרי שמפת הלידה תייצג מצד אחד היבט אחד מסך כל ההוויה הכוללת של היש, אבל במבט מורחב, הוא כולל את סך כל ההתבטאויות האפשריות של עצמו בתוך ההוויה.
מה שאומר, שבהתייחסות בוזמנית אל ציר הזמן מחד ומצד שני, אל סך כל האפשרויות, הריי שזה נותן בידינו את האפשרות כיועצים, להאיר את עיני המתייעץ באפשרות הבחירה הניתנת לו לביטוי פן כזה או אחר המתבטא במפת הלידה שלו.

מפת הלידה, היא תמצית מרוכזת של הוויה שכוללת תכנים עמוסי תוכן פשר ומשמעות ונוגעים במהות האדם כישות אינדיווידואלית מחד ומצד שני, כתופעה המשתייכת לסך כל התופעות של היש, כלומר, היותו אדם שהוא עולם ומלואו, וגם היותו משתייך לכל שאר בני האדם ומכאן, שאר התופעות שבעולם.
כמו כן, מפת הלידה כגרעין, מכילה את תהליכי הזמן כלומר, עבר – הווה – עתיד - המופיעים בה, כמהות אחת, שמתוכה, נרמזים לנו אפשרויות הביטוי של התכנים אותם היא מכילה.
מטבע הדברים, כל גרעין תוכן שהוא, יהיה זה, אופי, רצון, רגש וכן הלאה, יבוא לביטוי בחיי האדם כפונקציה של בחירה.
הבחירה, היא פועל יוצא של שיתוף פעולה בין המודע הלא מודע ותפיסת המציאות.
אותו התוכן, יכול להתבטא בצורות שונות ותמיד זו תהייה בחירה, מודעת או לא, של הבאתו לביטוי. גם תגובה ספונטאנית על דבר כזה או אחר, היא פונקציה של בחירה, גם, אם אינה מתרחשת במודעות.
הבחירה, אינה בהכרח בתחום המודע, היא יכולה להתרחש בלא מודע ולהוליך את האדם בחייו לשביל כזה או אחר שלא אחת, עשוי להיראות לו עצמו כנוגד את הרצון המודע שלו.
ככל שרמת המודעות של האדם מפותחת יותר, ככל שתהייה בו מיומנות מפותחת יותר לאתר את אפשרויות הביטוי שבגרעין הבסיס של מהותו, כן ייפתחו בפניו יותר ויותר אפשרויות בחירה מודעת בואריאציות שונות של מהותו.

המפה תראה לנו את מהות האדם , את דחפיו צרכיו תגובותיו, את כוח הרצון, את פחדיו, את רמת הביטחון העצמי, יכולת החשיבה, את נקודות החולשה, קונפליקטים את הדפוסים שמפעילים אותו ועוד,
לא אחת, וכמעט אפשר לומר שעל פי רוב, נמצאים באדם קודים מנוגדים שנוצר בניהם חיכוך שמייצר קונפליקט, קונפליקט, יכול לשמש כוח מניע להתפתחות.
כל אדם, נולד עם מפת לידה, שמכילה תכנים שמאפשרים לו לשרוד ולהתפתח. מסעו בהרפתקת החיים יאפשר לו בחירה מודעת או לא מודעת, כיצד יביא את התכנים האלו לביטוי וישתמש בהם כדיי להתפתח להתקדם ולשרוד.

מה שניראה במפת הלידה, הם תכנים, שהאפשרויות להבאתם לביטוי הן רבות ושונות ולעיתים, אפילו מנוגדות האחת לשנייה. שוב, זו הבחירה שכפי שכבר נאמר, שמורכבת מעולם הלא מודע – המודע ותפיסת המציאות, שתקבע את צורת הביטוי של התכנים האלו.
המצב האידיאלי של אדם, ובחירותיו, הוא, כאשר יש שיתוף פעולה בין שלושת המרכיבים האלו. כשיש אינטגרציה מאוזנת והרמונית בין שלושתם מתוכה הוא בוחר את ביטוי התכנים שבמהותו.

מחשבות על כירון ~

במסגרת עיסוקי באסטרולוגיה במשך שנים רבות כתלמידה תמידית, מורה, ויועצת אסטרולוגית לפונים אלי, ערכתי מסעות רבים אל תוך הבנת עולם הסמלים הרבים ושונים שמתפקדים על במת האסטרולוגיה ומספרים את ספור מורכבותה של שפת הנפש היודעת במהותה את סודות עצמה ולוחשת בדרכה ובשפתה את ספור חייו של האדם שמצויד בכלים שונים המאפשרים לו ליצור את מציאותו והתנהלותו במסע חייו.

התגלותו של כירון במפת השמיים, עוררה את תשומת ליבי וגירתה את סקרנותי לחקור ולברר את סמליותו והדרכים השונות בה היא באה לביטוי במיקומים השונים במזלות בבתים ובהיבטים לכוכבים אלו ואחרים. כמו כן, היה חשוב לי להבין את האפקט של כירון במעברים שלו על מפת הלידה והתופעות הבאות לביטוי תוך כדיי מעברים אלו.

תוך כדיי מסע הגילוי הזה, בנוסף על חומרים שנכתבו על ידי אחרים שגוף שמימי זה גירה את סקרנותם, חוויתי את תכניו של כירון במחקר אישי במפת הלידה שלי וגם, של אחרים שהם תלמידי ששיתפו פעולה ותרמו גם הם את מפת הלידה שלהם וסיפורם האישי וכן, אותם אנשים שפנו אלי כיועצת אסטרולוגית ומטבע הדברים מפת הלידה שלהם וסיפורם האישי תרמו מידע רב לעניין הזה.

התנסות זו מבחינתי, היא אחת מהחוויות המרשימות יותר שחוויתי ואני חשה שכירון הוא מפתח לתובנות עמוקות, מפתח לדלת סתרים נוספת שתכניה באים לביטוי ברבדים שונים ובעיקר, על ידיי הבנתם והבאתם למודעות, מתאפשר חיבור אל משהו עמוק המוטמע בנפש ומרמז לאדם על הקשר המרתק שקיים בין הכאב והייעוד האישי שלו כאדם, כאשר מוצעות לו דרכים שונות רבות גוונים ותכנים להגיע לכך.

בצורה מודעת יותר או פחות, קיימת בכל אחד השאלה הצורך והדחף, לתת משמעות לקיומו, אלו לוקחים חלק במסע החיים בין אם הם עולים באדם כנושא המעסיק אותו במודע או לא. אחת ההתבטאויות של דחף זה באה לביטוי על ידי הצקה סמויה או גלויה יותר של כאב כל שהוא, של ריק, חסר, פצע, שראשיתו בא לביטוי בהתרחשות הלידה המוציאה את האדם מתהליך התהוותו כישות פיזית – נפשית, אל מציאות החיים. כל אותם תהליכי ההתהוות המתרחשים בחשכת הרחם המוגן והסגור, מסתיימים ברגע הלידה שחוויתה מכילה מימד של התנתקות וכניסה למימד חדש, מימד מציאות החיים.
בין כל שאר התכנים המוכלים ביילוד החדש, מסתמן גם תוכנו של כאב הניתוק שלאורכם של חייו ילווה אותו כסמן של תוכן מורכב שיבוא לביטוי ברקע ובזמנים מסוימים יהיה נוכח כאירוע או חוויה שתחילתה בחווית כאב כזה או אחר וכתוצאה ממנו אפשרות להעניק לעצמו כיוון ומטרה שיהיו מלווים בתחושה של הגשמת ייעודו בין אם מדובר במעשים גדולים או קטנים, בין אם מדובר בתוכן שגרתי או יוצא דופן . בכל מקרה, כירון תמיד יסמל את מיקומו של הפצע והכאב על כל אפשרויות התבטאותו ולא פחות, את התוכן והכיוון דרכו יוכל האדם להעניק לעצמו תחושת משמעות וייעוד בין אם ייעשה הדבר תוך כדיי מחווה קטן או גדול יותר עבור האחר או האחרים.
כירון מסמל את הרפית הכאב, מילוי הריק והחסר על ידיי נתינה ללא תנאי, על ידי עשייה כל שהיא למען האחר, על ידי הענות לצורך של האחר, למצוקת האחר.
כל עוד יהא האדם עסוק בכאבו האישי, יחזור אליו הכאב ותחושת החסר והריק ויעמידו במקום של סבל מתמשך ותחושת אובדן כשלון ואי כשירות. כשיתעורר אל סבלו כאבו ומצוקתו של האחר ויתרום מעצמו לא כמעשה של הקרבה אלא כתגובה הבאה ממקום של התחברות אל מימד של חסד ונתינה, או אז, יחווה משמעות ייעודו והרפית כאבו שלו.

התגלותו של כירון במפת השמיים ומחקר על מהותו הסמלית במפת הלידה דווקא בתקופה בה התגלה, מרמזת על כך שמתוך מצבו של עולמינו כיום, עולם מלא כאב, שתופעות ההרס שבו עולות וגוברות, במישורים רבים ושונים, החל מהרס כדור הארץ ומשאביו הטבעיים וכלה במערכות היחסים הכלל אנושיות שבין עמים מדינות ודתות שמתנהלות תוך כדיי יצירת מצבי מצוקה וכאב נורא וכלה ביחסי אנוש פרטיים יותר יחסים שבין אדם לחברו שניראה שאבד בהם תוכן של אהבה ועזרה הדדית, אכפתיות וחמלה, הרי שהתגלותו של כירון באה גם לרמז שהיגיע זמן לרפא את כל אלו והריפוי, יהי אך ורק כאשר יבין האדם שכולנו אחד , שעלינו למלא את החסר שבאחר, שעלינו להתייחס לכאב שבאחר ולהגיב עליו בנתינה בהושטת ידינו אליו ממקום של חמלה והבנה ספונטאנית ומקבלת , נתינה בונה שאינה מתחשבנת ומחברת אותנו למהות של אחדות.

המסקנה שאני רואה בהבנת סמליותו של כירון, שהיא מובילה אותנו להתחברות עם הייעוד האנושי שהוא התחברות אל הווית האחדות.

מנקודת מבט פילוסופית רוחנית, ניראה לי שעובדת הופעתו של כירון במפת השמיים והעובדה שיש טענה האומרת שביום מהימים הוא יעלם, מרמזת מבחינה סמלית שבתקופה זו בה אנו חיים היום, סמליותו ותכניו של כירון מובאים למודעות כחלק מתהליך התפתחותו של האדם שאמור להביאו לתובנות חדשות ולהעלות למודעות האנושית את מה שיש לתקן .
כירון שבמיתולוגיה מופיע כבן אלמוות שמתוך כאבו נכסף למות ולא ניתן לו הדבר מתוקף היותו בן אלמוות, זוכה במותו המיוחל כאשר הוא מקריב את חיי האלמוות שלו לפרומתאוס, דבר שהוא עושה כדיי להשתחרר מכאביו המענים, תוך כדיי הקרבה למען, מצביע על כך שהוא מסמל ארכיטיפ אחד מתוך הרבה אחרים המסמלים את מורכבות הקיום ומרמז על כך שעל ידיי ויתורו על חיי הנצח במימד המציאותי חומרי, הרי שהוא מסמל את המעבר מהמציאות החומרית למימד קיומי נצחי שונה לחלוטין , מימד שהוא מעבר למציאות החומר, מימד שניתן להגדירו כרוחני.
כלומר, כל עוד יהיה לכוד האדם במימד קיומי בו מתפקדים הניגודים כמרכיב בלתי נמנע של מימד זה, כל עוד יהיה הקיום מתרחש בהוויה של טוב ורע, יהיה מצורף לו – כאב. כשיתחבר האדם למהות החסד והחמלה, יוכל דרכם להתעלות מעל הקיום המחוספס של עולם הניגודים ולחוות את האחדות, ולעבור לקיום במימד הנצח שאינו מבדיל בין המימדים ותוכנם אלא מתקיים בנצח המוחלט האחד. אז, יסיים כירון את תפקידו כסמל ויעלם בחיק הנצח.

כוכב מוביל ~

כוכב מוביל, הוא הכוכב הנמצא לפני השמש. לדוגמא: מרקורי ב2 מעלות שור, שמש ב25 מעלות טלה. במקרה זה, הכוכב המוביל, או בניסוח אחר, הכוכב המפלס לשמש את דרכה, כלומר הכוכב, שתכניו משמשים את השמש כחיל חלוץ, כמפלס לה שבילים לבטא את תכניה, הוא – מרקורי.

מאחר, והשמש בין שאר התכנים שהיא מסמלת, מכילה דחף ושאיפה למימוש התכנים האלו, היא ליבת המפה ותכניה, הם אלו שיש דגש על הצורך לממשם ולהביאם לביטוי, הרי שלכוכב המוביל, יש משמעות וערך מוסף ככזה, והוא מבהיר את הדרך בה היא תתפתח ותבחר לממש את עצמה. תכניה של השמש, כלומר, סימן המזל בו היא נמצאת ומיקומה, ו ההיבטים השונים הנוצרים בינה לבין שאר הכוכבים, יבטאו את התוכן שנוצר דרך אותו כוכב מוביל ותכניו.

זוהי אינפורמאציה תומכת בשאר פרשנויות המפה, שכדאי להתייחס אליה.

בכללי, יש להניח שמסדרת הכוכבים האישיים, נמצא הרבה פעמים את אחד מהם ככוכב מוביל. מטבע הדברים, מאחר ואלו לא מתרחקים הרבה מהשמש.
אך יש בהחלט לא מעט מפות שאחד מהכוכבים האיטיים יותר, הבין אישיים או הדוריים, שימלאו תפקיד זה.

אם זה יהיה מרקורי, יש להניח שהאדם ישתמש ברציונאליות, ולמדנות, אגירת מידע, ותקשורת.
אם זו תהייה ונוס, יש להניח שהוא ישתמש בנועם הליכות והתייחסות לאחר, בטאקט וחן.
אם זה יהיה מרס, יהיה אסרטיבי, ילחם על רצונותיו ודרכו.
אם זה יהיה יופיטר, יהיה פתוח אופטימי חייכן וישתמש הרבה בהומור.
אם זה יהיה שבתאי, יהיה עצור משהו, שקול וזהיר.
אם זה יהיה אוראנוס, יהיה לא צפוי, מרדן משהו ומקורי.
אם זה יהיה נפטון, יהיה מעורפל, ישתמש בהשראה והזדהות.
אם זה יהיה פלוטו, יהיה עצור, זהיר, וזקוק לחוש שליטה במתרחש,עם גישה טוטאלית.
אם זה יהיה כירון, יחוש כאב עמום שדרכו יהיה מלא חמלה ורצון לעזור לאחרים.

כמובן, שהנאמר הוא ראשוני ושטחי למדי, ובעיקר, מציג עוד התייחסות לפרשנות המפה.
כמו כל נושא שאנו מתייחסים אליו תוך כדיי פרשנות המפה, גם כאן, יש לברר לעומק, וכמו כן, לקחת בחשבון את כל שאר מרכיבי המפה.

מחשבות על הבית ה 12 ~

האזור של הבית ה 12 שבמפה, הוא האזור המסתורי ביותר שבה. מכאן, שהוא מתקשר לתחומים שיש להם הקשרים שונים למה שחסוי, סודי, מתרחש בבועת עצמו, סופג וקולט אך אינו מבטא את עצמו אלא בתוך תחום עצמו, באינטימיות ופרטיות. עולם ומלואו הרוחש בפני עצמו.
המעניין ביותר בתכניו של הבית הזה, היא העובדה, שניתן להגדירו כהוויה של אחדות, מצד אחד, אחדות, כמושג, וכמושא כמיהתה של הנשמה, ומצד שני, היא מלמדת על לבדות, על בדידות, לא בדידות כתחושה קשה , אלא כבדידות נוחה ורצויה.
זה אזור, שמושג ה אגו, זר לו, מושג ההישרדות והצורך להיאבק על קיומו במציאות, זר לו.
זה האזור ממנו נובעת הכמיהה, לנשגב, שתרבויות שונות לאורך ההיסטוריה, מצאו להן הגדרות שונות, סמלים בעלי דימויים שונים, המייצגים כמיהה זו.
.זה אזור, שמסמל התהוות מונחית על ידיי קודים פנימיים המוטמעים במתהווה,
מתוך המקום הזה, נובעת הכמיהה לתוכן שעוטף את המציאות בהילה רכה ונשגבה של קדושה.

עולם בית 12 הוא עולם המכיל את כל היש ומזדהה עם כל היש, לא פחות, הוא עולם האין, שמהותו אינה ברורה בתחום המציאותי.
בכל מקרה, בית זה עוסק בסגירות, בהפנמה, בנוחות הנמצאת במעין בועה פרטית.
לכן, אפשר להקיש שבית זה מסמל את שלב ההתהוות , השהייה ברחם.

תחום הבית ה12 מסמל עולם סגור ומתרחש בגבולות עצמו, עיקרו, ועיקר תכניו הם התת מודע, עולם הנפש, הרגש, הדמיון, ההשראה והחזון.

הוא מהווה אכסניה, לידע הבא ממקור נסתר, הוא משאת הנפש ותחום קיומה. הקודים המנחים של בית זה, הם מעבר להגיון המצוי, ויש שיגדירו אותו כתחום שהותו של ה אני העליון.

הוא בית של התהוות והוויה, הוא בית, אליו מתנקזים מרכיביה של המפה, בחשאי, ומאחדים אותה לשלמות, מצביעים על כמיהתה של הנפש לאחדות פנימית ואחדות עם הבורא. זה הבית בו מתבטאת שאיפתו של האדם לשלמות פנימית, שלמות עם עצמו על כל גווניו. זה הבית שמסמל את הזיכרון של כל היש, ומכיל את כמיהתו של מה שקיים במציאות להשתחרר ממנה ולחזור לחיקה החם ולרחמה של האלוהות.

נוכל לראות את מצב הישות שאנחנו מנתחים במפה, בהיותה עדיין בהתהוות, טרום לידה, ורשמים שנטמעו בה וילוו אותה בחייה. לא פחות, נוכל לראות את תכני כמיהתה להתפתחות והבשלה, את התכנים הפנימיים המוטמעים בנפש ובעולם הרגש, שינחו אותה בעיקר ככוחות נסתרים אך לא פחות, משמעותיים .

הבית ה 12 , מסמל בין השאר את התת מודע הקולקטיבי וגם, את התת מודע האישי, כלומר, הוא מסמל את התכנים דרכם היישות מחוברת לתכנים הקולקטיביים המחברים אותה לכל שאר היישויות, וכן, זה המקום בו מתעצבת היישות הספציפית, האישית, המקום בו נוצרים יחסי הגומלין שבינה לבין השתייכותה לגדול ממנה עצמה, בו היא מתהווה להיות כחלק ייחודי בפני עצמו, אך חשה את כמיהתה לשייכותה לכלל היש. זה המקום בו היא מתהווה כעולם ומלואו בזעיר אנפין.

החוויה של הבית ה 12, היא חוויה הטמונה בנפש האדם( או כל צורת קיום אחרת) ומהותה תתבטא בכל תהליך שיעבור. חוויה זו מתרחשת תוך כדיי התהוותו, לפני צאתו לאוויר העולם, והיא מטמיעה בו דפוס שיופיע בכול תהליך של התהוות כל שהיא בחייו.

הדרך בה יתבטאו תכניו של הבית ה 12, קשורה כמובן, לכל שאר הנתונים המצויים במפת הלידה.