השימוש בציר הזמן מאפשר לנו להפריד ולהתייחס במהלכו לתופעות השונות ולתהליכים המתרחשים בהן.
השימוש בציר הזמן, הוא כלי שטבעי לנו, ודרכו אנחנו תופסים את המציאות ויוצקים בה משמעות כוללת ותת משמעויות שמתייחסות להיבטים שונים של מרכיביה.
אם נתעלם מציר הזמן, בהביטנו על מפת הלידה, אנחנו מקבלים תמונה של תמצית גרעינית, שמכילה בחובה את כל המרכיבים של חיי אדם (אליו אני כרגע מכוונת) בכל המישורים, הפיזי הנפשי הרוחני על כל אופיים המיוחד והמיוחס לישות מסוימת, כולל התנהלותו בחייו וספור חייו, כולל אין סוף אפשרויות ביטוי של אלו שמתרחשות בוזמנית.
מאחר, ונכון לעכשיו, התפיסה האנושית מתנהלת על ציר הזמן, הרי שהבנתנו את המפה , את התמצית הגרעינית שהיא המפה, גם היא מאופיינת על ידיי הבנת המפה כתרכובת בסיסית שמתפתחת תוך כדיי תהליכים במישורים שונים, והעובדה שאנחנו יודעים שיש אין סוף אפשרויות ביטוי לתהליכים אלו, נותנת בידינו כלי שבמידה ואנחנו יודעים להשתמש בו, מאפשר לנו עצמנו ולנו כיועצים לאחרים, לראות וגם לנסות מסלולי ביטוי שונים לאותה תמצית גרעינית שהיא מפת הלידה.
במבט על מפת הלידה, אנחנו רואים בין השאר, את חיי הנפש שבחלוקה ראשונית ופשוטה אנחנו מחלקים אותם למודע ולא מודע. זאת מתוך גישה שמסבירה את קיומם של אלו, ככלים להישרדות. כלומר, המודע, נמצא בפעילות של קליטה סיווג והגדרת המציאות, והלא מודע נמצא בפעילות של הכלת כל החוויות וההתרשמויות מהן, ורוחש בעולם הפנימי ומנקז אינפורמאציות למודע על המתרחש בתוכו, כאשר התכנים מתפרשים על ציר הזמן, ומאלו, נוצרת תפיסת המציאות שמטרתה לאפשר לנו לשרוד.
שוב, אם נוריד בהתייחסות שלנו את מימד הזמן, הרי שמפת הלידה תייצג מצד אחד היבט אחד מסך כל ההוויה הכוללת של היש, אבל במבט מורחב, הוא כולל את סך כל ההתבטאויות האפשריות של עצמו בתוך ההוויה.
מה שאומר, שבהתייחסות בוזמנית אל ציר הזמן מחד ומצד שני, אל סך כל האפשרויות, הריי שזה נותן בידינו את האפשרות כיועצים, להאיר את עיני המתייעץ באפשרות הבחירה הניתנת לו לביטוי פן כזה או אחר המתבטא במפת הלידה שלו.
מפת הלידה, היא תמצית מרוכזת של הוויה שכוללת תכנים עמוסי תוכן פשר ומשמעות ונוגעים במהות האדם כישות אינדיווידואלית מחד ומצד שני, כתופעה המשתייכת לסך כל התופעות של היש, כלומר, היותו אדם שהוא עולם ומלואו, וגם היותו משתייך לכל שאר בני האדם ומכאן, שאר התופעות שבעולם.
כמו כן, מפת הלידה כגרעין, מכילה את תהליכי הזמן כלומר, עבר – הווה – עתיד - המופיעים בה, כמהות אחת, שמתוכה, נרמזים לנו אפשרויות הביטוי של התכנים אותם היא מכילה.
מטבע הדברים, כל גרעין תוכן שהוא, יהיה זה, אופי, רצון, רגש וכן הלאה, יבוא לביטוי בחיי האדם כפונקציה של בחירה.
הבחירה, היא פועל יוצא של שיתוף פעולה בין המודע הלא מודע ותפיסת המציאות.
אותו התוכן, יכול להתבטא בצורות שונות ותמיד זו תהייה בחירה, מודעת או לא, של הבאתו לביטוי. גם תגובה ספונטאנית על דבר כזה או אחר, היא פונקציה של בחירה, גם, אם אינה מתרחשת במודעות.
הבחירה, אינה בהכרח בתחום המודע, היא יכולה להתרחש בלא מודע ולהוליך את האדם בחייו לשביל כזה או אחר שלא אחת, עשוי להיראות לו עצמו כנוגד את הרצון המודע שלו.
ככל שרמת המודעות של האדם מפותחת יותר, ככל שתהייה בו מיומנות מפותחת יותר לאתר את אפשרויות הביטוי שבגרעין הבסיס של מהותו, כן ייפתחו בפניו יותר ויותר אפשרויות בחירה מודעת בואריאציות שונות של מהותו.
המפה תראה לנו את מהות האדם , את דחפיו צרכיו תגובותיו, את כוח הרצון, את פחדיו, את רמת הביטחון העצמי, יכולת החשיבה, את נקודות החולשה, קונפליקטים את הדפוסים שמפעילים אותו ועוד,
לא אחת, וכמעט אפשר לומר שעל פי רוב, נמצאים באדם קודים מנוגדים שנוצר בניהם חיכוך שמייצר קונפליקט, קונפליקט, יכול לשמש כוח מניע להתפתחות.
כל אדם, נולד עם מפת לידה, שמכילה תכנים שמאפשרים לו לשרוד ולהתפתח. מסעו בהרפתקת החיים יאפשר לו בחירה מודעת או לא מודעת, כיצד יביא את התכנים האלו לביטוי וישתמש בהם כדיי להתפתח להתקדם ולשרוד.
מה שניראה במפת הלידה, הם תכנים, שהאפשרויות להבאתם לביטוי הן רבות ושונות ולעיתים, אפילו מנוגדות האחת לשנייה. שוב, זו הבחירה שכפי שכבר נאמר, שמורכבת מעולם הלא מודע – המודע ותפיסת המציאות, שתקבע את צורת הביטוי של התכנים האלו.
המצב האידיאלי של אדם, ובחירותיו, הוא, כאשר יש שיתוף פעולה בין שלושת המרכיבים האלו. כשיש אינטגרציה מאוזנת והרמונית בין שלושתם מתוכה הוא בוחר את ביטוי התכנים שבמהותו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה