במסגרת עיסוקי באסטרולוגיה במשך שנים רבות כתלמידה תמידית, מורה, ויועצת אסטרולוגית לפונים אלי, ערכתי מסעות רבים אל תוך הבנת עולם הסמלים הרבים ושונים שמתפקדים על במת האסטרולוגיה ומספרים את ספור מורכבותה של שפת הנפש היודעת במהותה את סודות עצמה ולוחשת בדרכה ובשפתה את ספור חייו של האדם שמצויד בכלים שונים המאפשרים לו ליצור את מציאותו והתנהלותו במסע חייו.
התגלותו של כירון במפת השמיים, עוררה את תשומת ליבי וגירתה את סקרנותי לחקור ולברר את סמליותו והדרכים השונות בה היא באה לביטוי במיקומים השונים במזלות בבתים ובהיבטים לכוכבים אלו ואחרים. כמו כן, היה חשוב לי להבין את האפקט של כירון במעברים שלו על מפת הלידה והתופעות הבאות לביטוי תוך כדיי מעברים אלו.
תוך כדיי מסע הגילוי הזה, בנוסף על חומרים שנכתבו על ידי אחרים שגוף שמימי זה גירה את סקרנותם, חוויתי את תכניו של כירון במחקר אישי במפת הלידה שלי וגם, של אחרים שהם תלמידי ששיתפו פעולה ותרמו גם הם את מפת הלידה שלהם וסיפורם האישי וכן, אותם אנשים שפנו אלי כיועצת אסטרולוגית ומטבע הדברים מפת הלידה שלהם וסיפורם האישי תרמו מידע רב לעניין הזה.
התנסות זו מבחינתי, היא אחת מהחוויות המרשימות יותר שחוויתי ואני חשה שכירון הוא מפתח לתובנות עמוקות, מפתח לדלת סתרים נוספת שתכניה באים לביטוי ברבדים שונים ובעיקר, על ידיי הבנתם והבאתם למודעות, מתאפשר חיבור אל משהו עמוק המוטמע בנפש ומרמז לאדם על הקשר המרתק שקיים בין הכאב והייעוד האישי שלו כאדם, כאשר מוצעות לו דרכים שונות רבות גוונים ותכנים להגיע לכך.
בצורה מודעת יותר או פחות, קיימת בכל אחד השאלה הצורך והדחף, לתת משמעות לקיומו, אלו לוקחים חלק במסע החיים בין אם הם עולים באדם כנושא המעסיק אותו במודע או לא. אחת ההתבטאויות של דחף זה באה לביטוי על ידי הצקה סמויה או גלויה יותר של כאב כל שהוא, של ריק, חסר, פצע, שראשיתו בא לביטוי בהתרחשות הלידה המוציאה את האדם מתהליך התהוותו כישות פיזית – נפשית, אל מציאות החיים. כל אותם תהליכי ההתהוות המתרחשים בחשכת הרחם המוגן והסגור, מסתיימים ברגע הלידה שחוויתה מכילה מימד של התנתקות וכניסה למימד חדש, מימד מציאות החיים.
בין כל שאר התכנים המוכלים ביילוד החדש, מסתמן גם תוכנו של כאב הניתוק שלאורכם של חייו ילווה אותו כסמן של תוכן מורכב שיבוא לביטוי ברקע ובזמנים מסוימים יהיה נוכח כאירוע או חוויה שתחילתה בחווית כאב כזה או אחר וכתוצאה ממנו אפשרות להעניק לעצמו כיוון ומטרה שיהיו מלווים בתחושה של הגשמת ייעודו בין אם מדובר במעשים גדולים או קטנים, בין אם מדובר בתוכן שגרתי או יוצא דופן . בכל מקרה, כירון תמיד יסמל את מיקומו של הפצע והכאב על כל אפשרויות התבטאותו ולא פחות, את התוכן והכיוון דרכו יוכל האדם להעניק לעצמו תחושת משמעות וייעוד בין אם ייעשה הדבר תוך כדיי מחווה קטן או גדול יותר עבור האחר או האחרים.
כירון מסמל את הרפית הכאב, מילוי הריק והחסר על ידיי נתינה ללא תנאי, על ידי עשייה כל שהיא למען האחר, על ידי הענות לצורך של האחר, למצוקת האחר.
כל עוד יהא האדם עסוק בכאבו האישי, יחזור אליו הכאב ותחושת החסר והריק ויעמידו במקום של סבל מתמשך ותחושת אובדן כשלון ואי כשירות. כשיתעורר אל סבלו כאבו ומצוקתו של האחר ויתרום מעצמו לא כמעשה של הקרבה אלא כתגובה הבאה ממקום של התחברות אל מימד של חסד ונתינה, או אז, יחווה משמעות ייעודו והרפית כאבו שלו.
התגלותו של כירון במפת השמיים ומחקר על מהותו הסמלית במפת הלידה דווקא בתקופה בה התגלה, מרמזת על כך שמתוך מצבו של עולמינו כיום, עולם מלא כאב, שתופעות ההרס שבו עולות וגוברות, במישורים רבים ושונים, החל מהרס כדור הארץ ומשאביו הטבעיים וכלה במערכות היחסים הכלל אנושיות שבין עמים מדינות ודתות שמתנהלות תוך כדיי יצירת מצבי מצוקה וכאב נורא וכלה ביחסי אנוש פרטיים יותר יחסים שבין אדם לחברו שניראה שאבד בהם תוכן של אהבה ועזרה הדדית, אכפתיות וחמלה, הרי שהתגלותו של כירון באה גם לרמז שהיגיע זמן לרפא את כל אלו והריפוי, יהי אך ורק כאשר יבין האדם שכולנו אחד , שעלינו למלא את החסר שבאחר, שעלינו להתייחס לכאב שבאחר ולהגיב עליו בנתינה בהושטת ידינו אליו ממקום של חמלה והבנה ספונטאנית ומקבלת , נתינה בונה שאינה מתחשבנת ומחברת אותנו למהות של אחדות.
המסקנה שאני רואה בהבנת סמליותו של כירון, שהיא מובילה אותנו להתחברות עם הייעוד האנושי שהוא התחברות אל הווית האחדות.
מנקודת מבט פילוסופית רוחנית, ניראה לי שעובדת הופעתו של כירון במפת השמיים והעובדה שיש טענה האומרת שביום מהימים הוא יעלם, מרמזת מבחינה סמלית שבתקופה זו בה אנו חיים היום, סמליותו ותכניו של כירון מובאים למודעות כחלק מתהליך התפתחותו של האדם שאמור להביאו לתובנות חדשות ולהעלות למודעות האנושית את מה שיש לתקן .
כירון שבמיתולוגיה מופיע כבן אלמוות שמתוך כאבו נכסף למות ולא ניתן לו הדבר מתוקף היותו בן אלמוות, זוכה במותו המיוחל כאשר הוא מקריב את חיי האלמוות שלו לפרומתאוס, דבר שהוא עושה כדיי להשתחרר מכאביו המענים, תוך כדיי הקרבה למען, מצביע על כך שהוא מסמל ארכיטיפ אחד מתוך הרבה אחרים המסמלים את מורכבות הקיום ומרמז על כך שעל ידיי ויתורו על חיי הנצח במימד המציאותי חומרי, הרי שהוא מסמל את המעבר מהמציאות החומרית למימד קיומי נצחי שונה לחלוטין , מימד שהוא מעבר למציאות החומר, מימד שניתן להגדירו כרוחני.
כלומר, כל עוד יהיה לכוד האדם במימד קיומי בו מתפקדים הניגודים כמרכיב בלתי נמנע של מימד זה, כל עוד יהיה הקיום מתרחש בהוויה של טוב ורע, יהיה מצורף לו – כאב. כשיתחבר האדם למהות החסד והחמלה, יוכל דרכם להתעלות מעל הקיום המחוספס של עולם הניגודים ולחוות את האחדות, ולעבור לקיום במימד הנצח שאינו מבדיל בין המימדים ותוכנם אלא מתקיים בנצח המוחלט האחד. אז, יסיים כירון את תפקידו כסמל ויעלם בחיק הנצח.
התגלותו של כירון במפת השמיים, עוררה את תשומת ליבי וגירתה את סקרנותי לחקור ולברר את סמליותו והדרכים השונות בה היא באה לביטוי במיקומים השונים במזלות בבתים ובהיבטים לכוכבים אלו ואחרים. כמו כן, היה חשוב לי להבין את האפקט של כירון במעברים שלו על מפת הלידה והתופעות הבאות לביטוי תוך כדיי מעברים אלו.
תוך כדיי מסע הגילוי הזה, בנוסף על חומרים שנכתבו על ידי אחרים שגוף שמימי זה גירה את סקרנותם, חוויתי את תכניו של כירון במחקר אישי במפת הלידה שלי וגם, של אחרים שהם תלמידי ששיתפו פעולה ותרמו גם הם את מפת הלידה שלהם וסיפורם האישי וכן, אותם אנשים שפנו אלי כיועצת אסטרולוגית ומטבע הדברים מפת הלידה שלהם וסיפורם האישי תרמו מידע רב לעניין הזה.
התנסות זו מבחינתי, היא אחת מהחוויות המרשימות יותר שחוויתי ואני חשה שכירון הוא מפתח לתובנות עמוקות, מפתח לדלת סתרים נוספת שתכניה באים לביטוי ברבדים שונים ובעיקר, על ידיי הבנתם והבאתם למודעות, מתאפשר חיבור אל משהו עמוק המוטמע בנפש ומרמז לאדם על הקשר המרתק שקיים בין הכאב והייעוד האישי שלו כאדם, כאשר מוצעות לו דרכים שונות רבות גוונים ותכנים להגיע לכך.
בצורה מודעת יותר או פחות, קיימת בכל אחד השאלה הצורך והדחף, לתת משמעות לקיומו, אלו לוקחים חלק במסע החיים בין אם הם עולים באדם כנושא המעסיק אותו במודע או לא. אחת ההתבטאויות של דחף זה באה לביטוי על ידי הצקה סמויה או גלויה יותר של כאב כל שהוא, של ריק, חסר, פצע, שראשיתו בא לביטוי בהתרחשות הלידה המוציאה את האדם מתהליך התהוותו כישות פיזית – נפשית, אל מציאות החיים. כל אותם תהליכי ההתהוות המתרחשים בחשכת הרחם המוגן והסגור, מסתיימים ברגע הלידה שחוויתה מכילה מימד של התנתקות וכניסה למימד חדש, מימד מציאות החיים.
בין כל שאר התכנים המוכלים ביילוד החדש, מסתמן גם תוכנו של כאב הניתוק שלאורכם של חייו ילווה אותו כסמן של תוכן מורכב שיבוא לביטוי ברקע ובזמנים מסוימים יהיה נוכח כאירוע או חוויה שתחילתה בחווית כאב כזה או אחר וכתוצאה ממנו אפשרות להעניק לעצמו כיוון ומטרה שיהיו מלווים בתחושה של הגשמת ייעודו בין אם מדובר במעשים גדולים או קטנים, בין אם מדובר בתוכן שגרתי או יוצא דופן . בכל מקרה, כירון תמיד יסמל את מיקומו של הפצע והכאב על כל אפשרויות התבטאותו ולא פחות, את התוכן והכיוון דרכו יוכל האדם להעניק לעצמו תחושת משמעות וייעוד בין אם ייעשה הדבר תוך כדיי מחווה קטן או גדול יותר עבור האחר או האחרים.
כירון מסמל את הרפית הכאב, מילוי הריק והחסר על ידיי נתינה ללא תנאי, על ידי עשייה כל שהיא למען האחר, על ידי הענות לצורך של האחר, למצוקת האחר.
כל עוד יהא האדם עסוק בכאבו האישי, יחזור אליו הכאב ותחושת החסר והריק ויעמידו במקום של סבל מתמשך ותחושת אובדן כשלון ואי כשירות. כשיתעורר אל סבלו כאבו ומצוקתו של האחר ויתרום מעצמו לא כמעשה של הקרבה אלא כתגובה הבאה ממקום של התחברות אל מימד של חסד ונתינה, או אז, יחווה משמעות ייעודו והרפית כאבו שלו.
התגלותו של כירון במפת השמיים ומחקר על מהותו הסמלית במפת הלידה דווקא בתקופה בה התגלה, מרמזת על כך שמתוך מצבו של עולמינו כיום, עולם מלא כאב, שתופעות ההרס שבו עולות וגוברות, במישורים רבים ושונים, החל מהרס כדור הארץ ומשאביו הטבעיים וכלה במערכות היחסים הכלל אנושיות שבין עמים מדינות ודתות שמתנהלות תוך כדיי יצירת מצבי מצוקה וכאב נורא וכלה ביחסי אנוש פרטיים יותר יחסים שבין אדם לחברו שניראה שאבד בהם תוכן של אהבה ועזרה הדדית, אכפתיות וחמלה, הרי שהתגלותו של כירון באה גם לרמז שהיגיע זמן לרפא את כל אלו והריפוי, יהי אך ורק כאשר יבין האדם שכולנו אחד , שעלינו למלא את החסר שבאחר, שעלינו להתייחס לכאב שבאחר ולהגיב עליו בנתינה בהושטת ידינו אליו ממקום של חמלה והבנה ספונטאנית ומקבלת , נתינה בונה שאינה מתחשבנת ומחברת אותנו למהות של אחדות.
המסקנה שאני רואה בהבנת סמליותו של כירון, שהיא מובילה אותנו להתחברות עם הייעוד האנושי שהוא התחברות אל הווית האחדות.
מנקודת מבט פילוסופית רוחנית, ניראה לי שעובדת הופעתו של כירון במפת השמיים והעובדה שיש טענה האומרת שביום מהימים הוא יעלם, מרמזת מבחינה סמלית שבתקופה זו בה אנו חיים היום, סמליותו ותכניו של כירון מובאים למודעות כחלק מתהליך התפתחותו של האדם שאמור להביאו לתובנות חדשות ולהעלות למודעות האנושית את מה שיש לתקן .
כירון שבמיתולוגיה מופיע כבן אלמוות שמתוך כאבו נכסף למות ולא ניתן לו הדבר מתוקף היותו בן אלמוות, זוכה במותו המיוחל כאשר הוא מקריב את חיי האלמוות שלו לפרומתאוס, דבר שהוא עושה כדיי להשתחרר מכאביו המענים, תוך כדיי הקרבה למען, מצביע על כך שהוא מסמל ארכיטיפ אחד מתוך הרבה אחרים המסמלים את מורכבות הקיום ומרמז על כך שעל ידיי ויתורו על חיי הנצח במימד המציאותי חומרי, הרי שהוא מסמל את המעבר מהמציאות החומרית למימד קיומי נצחי שונה לחלוטין , מימד שהוא מעבר למציאות החומר, מימד שניתן להגדירו כרוחני.
כלומר, כל עוד יהיה לכוד האדם במימד קיומי בו מתפקדים הניגודים כמרכיב בלתי נמנע של מימד זה, כל עוד יהיה הקיום מתרחש בהוויה של טוב ורע, יהיה מצורף לו – כאב. כשיתחבר האדם למהות החסד והחמלה, יוכל דרכם להתעלות מעל הקיום המחוספס של עולם הניגודים ולחוות את האחדות, ולעבור לקיום במימד הנצח שאינו מבדיל בין המימדים ותוכנם אלא מתקיים בנצח המוחלט האחד. אז, יסיים כירון את תפקידו כסמל ויעלם בחיק הנצח.
2 תגובות:
וכבר אמר רבי נחמן מברסלב:
"השלום הנעלה ביותר הוא שלום בין שני ניגודים"
איזה מאמר מדהים אחותי, תודה.
ואיזה אמירה נהדרת שלפת אחותי :)
תודה!
הוסף רשומת תגובה