הרצון וכוח הרצון ~

בכל החי, קיים רצון. הרצון, הוא הדחף לחיים. דחף זה מונח בתשתית החיים כולם, כשהוא מצויד בידע אינסטינקטיבי של התהוות והתגשמות לואריאציית חיים מסוימת. בכל ישות חיה מתקיימים תכנים שונים, מולדים, נרכשים, מודעים ולא מודעים, שמנחים את חיי הפרט והקבוצה אליו הוא משתייך. כוח הרצון, הוא הכוח המניע את החי בכלל והאדם בפרט, את היחיד ואת הקולקטיב, ומטרתו היא מימוש וסיפוק תכני הרצון. מערכת שלמה של מרכיבים לוקחים חלק בתנועתו של החי למימוש רצונותיו, בחלקם, תומכים מעודדים מעוררים ומנחים ובחלקם, מעכבים, מתסכלים, מיצרים קונפליקטים ודילמות.

האדם, הוא אחד מהיצורים המורכבים ביותר, וככזה, מטבע הדברים, בהרבה מאד מקרים, מתקשה לאתר את תכני רצונו או רצונותיו האמיתיים שטבועים בו, שכדיי להתחבר אליהם עליו לצלוח מהמורות לא פשוטות כמו, קונפליקטים שבינו לבין עצמו, בינו לבין סביבתו המיידית ובינו לבין המגמה הקולקטיבית שהוא מזהה כ מציאות. לא אחת, נמצאים במודעותו פערים גדולים בין מה שהוא מגדיר כאני רוצה, ובין רצונותיו המקוריים שבחלקם ולעיתים חלקם הגדול אפילו, שוכנים בלא מודע ומשם משלחים ניצוצות למודע, שמגדיר ומכוון את פעולת כוח הרצון למימושו.

כדיי שרצון יממש את עצמו, נדרש כוח רצון, כלומר, תנועה, הנעה, מוטיבציה, כשהרצון וכוח הרצון נמצאים בשיתוף פעולה, יש אפשרות למימוש הרצון, אלא שגם כאן, מורכבים הדברים.

הרצון הוא תוכן וכוח הרצון הוא המניע מוביל וחותר למימושו של הרצון. כוח הרצון הוא מעין כלי שרת של הרצון, היתקלותם של שני אלו בקונפליקטים פנימיים או חיצוניים,  עשויה להוות גירוי אתגר ואנרגיה מניעה שמחזקת אותם ומאתגרת את עוצמתם השואפת למימוש או ההפך, החלשתם והדחקתם.

כוח הרצון, לא אחת, לובש מסכות שתואמות את תוכן הקונפליקט הפנימי או החיצוני, כדיי לממש את הרצון.הוא כביכול מתחזה ללוטש עיניים לרצון שונה מהרצון המקורי, ומכוון את עצמו בצורה שכביכול רחוקה לחלוטין מהרצון המקורי.  התוצאה עשויה להיות במובן מסוים נוחה יותר לבעל הרצון על סך כל הקונפליקטים שנתקל בהם, אך לא פחות, היא אינה מספקת, ומובילה לתסכולים החלשה ותחושת חסר תמידית.

בשפה האסטרולוגית, השמש, מסמלת את המגמה הטהורה לביטוי העצמי, מיקומה של השמש במזל בבית וההקשרים שהיא יוצרת עם כוכבים אחרים, מסמלים את  מגמת האישיות למימוש. הירח, מיקומו במזל , בבית, וההקשרים שהוא יוצר עם כוכבים אחרים, מסמלים את התכנים המולדים האינסטינקטיביים , בדומה, מרקורי מסמל את החשיבה,ונוס את סגנון שיתוף הפעולה וההתחברות לאחרים, ומרס, מסמל את כוח הרצון , את האנרגיה והמנטאליות בה אדם מניע את עצמו כדיי לממש את רצונו, את רמת המוטיבציה שלו והדרך בה הוא משתמש בה, את הדרך בה הוא מתמודד עם קושי מעצורים תסכולים, כיצד הוא נלחם כועס ולסירוגין, כיצד הוא מתנהל  כרוצה . המזל בו הוא נמצא ומיקומו בבית, וההקשרים שהוא יוצר עם כוכבים אחרים, כל אלו מהווים מרכיבי תוכן של ביטוי כוח הרצון שלו.

התכנים אותם מסמלת השמש במפת הלידה, הם התכנים הבסיסיים שמניעים את האדם לבטא את עצמו, אלו, עשויים להתבטא בנוחות  ולהוות מאפיין ברור של בעל הדבר,ולא פחות, עשויים להימצא ברקע, ולהיתקל בקושי להביאם לביטוי, אבל תמיד, התכנים אותם מסמלת השמש, יהיו תכנים שישאפו לתפוס מקום מרכזי בביטוי האישי, ובמידה ויתקלו בקושי, יפגמו בתחושת האוטנטיות .

השמש מסמלת תכנים ששואפים להתפתח ולתפוס מקום מרכזי בביטוי ומימוש מהותו של האדם, ומרס, מסמל את הדחף האנרגיות והאופן בה האדם פועל כדיי לחוש ולבטא את האוטנטיות של התכנים אותם מסמלת השמש, ובעיקר, את כוח הרצון והסגנון בו הוא בא לביטוי.

כוח הרצון,  (אותו מסמל מרס) בדרך כלל, פעיל ביותר בתחומים בהם קיים חסר שרוצה להתמלא. התכנים אליהם יכוון כוח  הרצון, הם אלו, שימלאו את החסר.לא אחת, תכנים אלו, יצרו תחושת סיפוק ומלאות ובאותה מידה יקרה, שתכנים כאלו ואחרים יהוו השתקה של החסר באופן שתחושת החסר תמשיך לבעבע וליצור לחצים שיצרו תחושות של מרירות כאב צער ותסכול. כשזה המצב, כוח הרצון עשוי להיות הרסני בואריאציה כלשהיא ולכוון את עצמו פנימה או החוצה, כלומר, ההרסנות עשויה להיות מופנית אל האדם עצמו או ממנו החוצה אל העולם, אל הסובבים אותו אל החברה או אל כל נושא אחר. תחושת החסר, תעורר את כוח הרצון לפעולה.

תחושת החסר יכולה לתרגם את עצמה בואריאציות שונות, מודעות יותר או פחות. לא אחת, תחושת החסר מתורגמת ומכוונת את הרצון לאפיקים שונים לחלוטין מאשר היא באמת. במקרים אלו, כוח הרצון עשוי לדחוף את האדם לפעול כדיי למלא את החסר במשהו שרחוק מאד מתוכנו הממשי של אותו חסר ותחושת החסר תמשיך לקנן בו מה שעשוי לדחוף אותו להמשיך ולפעול בכיוון השגוי ללא הואיל, ועשוי ליצור בחייו תחושת חוסר סיפוק, פחדים , הגזמה , כפייתיות, ולעיתים דיכאון ועוד. חסר שאינו מצליח להיות מתורגם נכון, הוא מקור לשיבוש תהליכים פיזיים ונפשיים ברמה כזו או אחרת.

האמירה הידועה: " אין דבר העומד בפני הרצון " אכן נכונה, אלא שהיא פועלת בכיוונים שונים, כלומר, כשכוח הרצון מזהה חסר ומגיב עליו בתרגום התוכן הנכון של החסר, ומניע את האדם לפעול כדיי למלאו,  הוא יגיע לתחושת סיפוק ונוחות, לא כך, כשאין זיהוי נכון של החסר, כי אז,כוח הרצון יכוון את עצמו להשיג מטרה שאינה תואמת את החסר וככל שיפעל יותר ככה יחוש חוסר סיפוק , וימשיך לפעול כדי לספק את החסר ללא הצלחה.

מעבר לכך, שלל סיבות מניעים ותכנים מפעילים את כוח הרצון במידה כזו או אחרת , בדרכים שונות, ובאנרגיות שונות.

כוכב מרס, מיקומו במפת הלידה, המזל והבית בו הוא מופיע, יראה לנו את צורת הביטוי והתנהלות כוח הרצון, כמו כן הוא ירמז על תחומים בחיי היום יום בהם יביא את עצמו לביטוי בולט.

כדיי לזהות את אורח פעולת כוח הרצון בשיתוף עם קונפליקטים תסכולים, ערוצי תקשורת בין צרכים שאיפות וצורך לממש ולספק מגמות באישיות יש כמובן לבחון את כל מרכיבי המפה.

מערכות יחסים - הורים (מאמר בשני חלקים)

רוב המהלכים המתרחשים בחיי הצומח החי והאדם, קשורים במערכות יחסים. הכול מתייחס להכול, בין אם הכוונה להתייחסות פרטנית ממוקדת או כללית וכוללת. התרחשות החיים הינה מערכת של יחסי גומלין גלויים ונסתרים. תוך כדיי יחסי הגומלין האלו מתרחשים מתהווים נוצרים ומתקיימים החיים. יחסי הגומלין הללו מייצרים תנועה התהוות תגובה והתפתחות.

בכל הקיים והחי, יחסי גומלין הם התרחשות קבועה של תנועה ושינוי, שמייצרים את החיים.  תנועה ושינוי המתרחשים בחיקה של תופעה קבועה. כל פרט נפגש נוגע ומייצר תופעה  במפגשו עם פרט אחר, יהא זה פרט ניראה לעין וניתן להגדרה ותאור יהא זה פרט מזערי סמוי ובלתי ניראה שקיומו מתבטא אך ורק על ידי התופעה שמפגשו עם אחר מייצרת. יחסי הגומלין הם עיקרון הנמצא בקיים ובכל התופעות הנגלות והנסתרות. כל תופעת החיים היא מערכת שמתקיימת תוך כדיי יחסי גומלין הכוללים תנועה של פרטים המתייחסים לזה לזה מתמזגים נפרדים מתחככים האחד בשני ומיצרים תופעות של חיים תוך כדיי משיכה ודחייה שמייצרות תופעה.

התפתחות של כל יחידת חיים, צמח חי חיה או אדם, נעשית תוך כדיי יחסי הגומלין שמתרחשים בינה לבין מה שמחוצה לה. אין קיום והתפתחות בחלל ריק.

התהוות החיים מתחילה בהיווצרות הציוד הדרוש כדיי לקיים חיים וכאשר תהליך זה מושלם, באה לעולם יחידת חיים מצוידת בכלים הדרושים לה כדיי לקחת חלק בסימפוניית החיים. חלק מציוד זה, הוא אינסטינקט של התייחסות פעולה ותגובה על הסביבה.

עקרון זה פועל גם בחיי האדם, בהם, למערכות יחסים חשיבות עליונה ובעלת ערך בלתי נדלה. מרגע התהוותו של האדם, והתפתחותו, מינקות עד זקנה, קשור קיומו למערכי יחסי הגומלין שמתרחשים בינו לבין העולם שמחוצה לו במישורים והקשרים שונים, כשאלו מתרחשים בגלוי ובסמוי ומאפיינים את אישיותו הפיזית והמנטאלית ואת חייו בכלל. זאת, החל ממערכות היחסים הפנימיות שפועלות בגופו נפשו ומחשבותיו וכלה ביחסיו עם העולם שמחוצה לו בהקשרים שונים.

ישנן מערכות יחסים שהן אבני דרך בחיי האדם, שהוא עולם ומלואו של יחסי גומלין, שמתרחשים במישורי קיומו העצמאי כיחידה פרטנית, ובין עולמו החיצוני ממנו. אלו הן, מערכות היחסים עם הוריו, משפחתו, סביבתו המיידית, חברים, זוגיות, החברה, והעולם בכלל. מה שמניע את מערכות היחסים השונות האלו, הם  מבנה אישיותו, צרכים דחפים תכונות ורצונות. כל אלו, מהדהדים מתוכו החוצה וקולטים את הדהודי האחרים ומגיבים בתאום למבנה אישיותו צרכיו דחפיו תכונותיו ורצונו, ומייצרים תגובה פנימה והחוצה, תוך כדיי פעילות דינאמית שמתרחשת בגלוי ובנסתר, כשהגלוי הן תגובות מוחצנות,והנסתר, הן שלל תגובות המתרחשות בנפש, לעיתים קרובות ללא מודעותו של בעליה, אך לא פחות אפקטיביות בהתבטאותן. כמו כן, בציר הזמן, מתרחשת התפתחות בהקשרים כאלו ואחרים בחייו של האדם, בין אם במישור הפיזי, הרגשי, המנטאלי, ובין ותוך כדיי אירועים שונים.

מניעים ממניעים שונים לוקחים חלק בהתפתחות והתנהלות של מערכות יחסים, יש ברורים ומוגדרים יותר ויש מעורפלים יותר. ובכל זאת, ניראה שכמה ממניעים אלו ברורים ומוגדרים היטב בגישות ותפיסות שונות. כמו למשל, שמשחר ילדותו ועד זקנתו, זקוק האדם לתזונה, אהבה, עידוד, מחסה והגנה מתופעות שונות של מזג אוויר, וסכנות כאלו ואחרות. לא פחות, זקוק האדם ללמוד ולרכוש ידע כדיי  להתפתח לבוגר עצמאי שמתמצא במציאות על תופעותיה ויודע להתנהל בה. צרכים אלו, הם וודאיים מוכחים וברורים , והאדם, כמו כל היצורים האחרים, מצוייד בתכונות ודחפים ורצון שמניעים אותו כדיי לספק צרכים אלו. כל פגם, חסר או שיבוש, שנמצא במערכת הציוד האישי, בין אם פיזי או אחר, ובדומה, כל אירוע חוויה או התרחשות , שיש להם אפקט בתפקוד הסביר, יהוו גורם מכריע בהתנהלות החיים בצורה נוחה ומאוזנת.

מערכת היחסים הראשונה והמיידית בחיי אדם היא מערכת יחסיו עם הוריו. מערכת זו בבסיסה, תהייה מורכבת מרבדים שמכילים תכנים שבסיכומו של דבר יצרו את יחסי הגומלין בינו לבניהם. רבדים אלו הם: תוכן גנטי , אישיות כל הורה בנפרד, מערכת היחסים הזוגית שבין ההורים, תגובות הדדיות שנוצרות בתוך המשולש הורה+הורה+ילד, ספוק צרכים, דימויים פנימיים שמודפסים באישיות הילד המנחים את התייחסותו והתרשמותו מהוריו כל אחד בנפרד וביחד, אירועים וחוויות, תגובות ופיתוח דפוסי תגובה ותפיסה של מהות קשר ומערכות יחסים. מכאן והלאה, נוצרות דינאמיקות שבחלקן מובאות לביטוי מוחצן ומודע, ובחלקן, עוברות תהליכים סמויים שונים ונאגרות בלא מודע, משם משליכות את התכנים שהן מכילות בצורות וברבדים שונים בין אם פיזיים, רגשיים או מנטאליים.

מעניין לראות כיצד שני אחים שנולדו לאותם הורים באותם התנאים שבהם הם גדלים מתפתחים ומתבגרים, חווים את חווית ההורים באורח שיש בו דומה, אבל לא פחות, שונה. השוני העיקרי, יימצא במבנה האישיות של כל אחד מהם שלוקח חלק באורח תפיסתו וחוויתו של כל אחד מהם את הוריו ויחסיו עמם.

לא אחת, ניתן לברר ולראות כיצד חווה האחד את יחסיו עם אמו ככוח מעודד מגן ומספק פידבק חיובי ולגיטימציה בכל תנאי, והשני, חווה את אמו כהשראה המעניקה לגיטימציה לייחודיותו אך גם באותה נשימה הוא חש צפייה שעליו לעמוד בה ומוצא עצמו בודק את עצמו שוב ושוב כדיי לחוש שאכן סיפק את הסחורה. אין זה אומר שמשהו מכל זה, הוא אכן אופיו ואישיותו של ההורה, יותר מכך, זה אומר, שזו דמות ההורה השוכן בדימוייו הפנימיים של זה שמדובר בו, שמתוך מבנה אישיותו בורר את חווית ההורה שתואמת לו. כלומר, חווית ההורה היא חלק בלתי נפרד מדימוי ההורה המוטמע באדם ומגיב על ההורה.

אין זה בא לחפות או להצדיק מעשים הוריים חסרי אחריות או אכזריים למיניהם, או לשחרר את ההורים מאחריותם לשלומם ודאגתם לילדיהם, אלא, להסביר, שביחסי הגומלין, ייקחו חלק משמעותי אישיותו וצרכיו של הילד וכן, דימוי ההורה, כפי שהוא טמון באישיות ומגיב על ההורה הממשי.

דימוי ההורה האישי קשור בין השאר, לתרבות בה האדם גודל, ולאורח החיים המקובל בחברה בה הוא גודל. תפקידו של אב או אם בתרבות אחת עשוי להיות מאד שונה בתרבות אחרת, התנהלות יחסי הגומלין בין ילד להוריו יתנהלו על פי דפוסי התנהגות מקובלים בחברה בה הם חיים. דימוי ההורה בנפשו של ילד יהיה מורכב מדפוסי אישיותו, התרבות בה הוא חי, ומה שאפשר לכנות ההורה המיתולוגי.

ישנן גישות פסיכולוגיות שונות המסבירות את מערך יחסי הורה – ילד, האסטרולוגיה, ניגשת לנושא מנקודת המבט של מפת הלידה, שמכילה נתונים הנקבעים על פי תאריך , שעת ומקום הלידה. כלומר, האסטרולוגיה טוענת, שאין האדם נולד כדף ריק המתמלא בתוכן, אלא כתרשים, על פיו וממנו, תהליכי החיים מונחים ומייצרים את התוכן הפנימי והחיצוני של האדם. גישתם של רוב האסטרולוגים בימינו, בין השאר, מתייחסת למפת הלידה כאל תרשים מפת האישיות המולדת שניתנת לניתוח והבנת תכני האישיות צרכיה תכונותיה דחפיה ותגובותיה על העולם שמחוצה לה.

דימוי ההורים טמון במפת הלידה, וממנו מגיב הילד על הוריו, סופג את הרשמים מעבד אותם בדרכו שלו. כלומר, דימוי זה אינו מתאר את ההורים אלא מתאר כיצד תופס הילד את הוריו, תפיסה, שברובה אינה מודעת, רובה שוכנת בלא מודע, ונובעת ממבנה אישיותו.

מערכת הסמלים בהם משתמשת האסטרולוגיה מכילה שפע של תכנים בהקשרים ומישורים שונים. השמש והירח, בין שאר התכנים שהם מסמלים, מסמלים את ההורים, שמש – אבא, ירח – אמא. כמובן, שאין זה מסתכם בכך, ישנם עוד פרטים במפה שיש להתייחס אליהם כדיי לראות כיצד סמלים אלו מתבטאים, אולם אלו יהיו נקודת המוצא בהקשר הזה, וכן, ציר החצות ורום השמיים, כאשר נקודת החצות מרמזת על התכנים איתם נולד הילד והדינאמיקות הנוצרות בחייו שואבות ממקור זה את תכני היסודות המוטמנים בו מהם הוא בנוי, כאשר נקודת רום השמיים מסמלת את אחד הביטויים המשמעותיים של חייו  בתפקודו במציאות, בחברה ובהישגים אותם ישאף לממש. ישנן גישות אסטרולוגיות שטוענות  שחלקו התחתון של הציר מסמל את האם והעליון את האב, או ההפך לטענתם של אחרים, ויש טוענים שציר זה  משותף לשניהם, זו האחרונה תואמת את גישתי שלי, כאשר היא כוללת גם התייחסות לציר החצות כציר המכיל תכנים המקשרים את האדם אל דורות קודמים להוריו, בין אם גנטית או, מכילה את ההיסטוריה המשפחתית.

הכלי האסטרולוגי, מצביע על כך ששני המאורות הראשיים, ולצורך העניין, דימוי ההורים, הינם בעלי המשקל הרב ביותר בהבנת מפת הלידה, וככאלו על כל התכנים שהם מכילים ומסמלים, מרמזים על הקשר הבלתי נפרד שיש בין  עצמיותו של האדם,אישיותו הבסיסית, ותפיסתו המושלכת על מערכת יחסיו עם האב, וכמיהתו למצוא את אמונתו ואלוהיו. והקשר הבלתי נפרד שיש בין  תפיסתו את אמו, את הנשיות, עולם הרגש והלא מודע ואת כמיהתו לרחם האלוהית.

מערכת יחסי הגומלין המתנהלת בין ילד להוריו, אירועי החיים, חווית ההורים תוך כדיי התפתחות והתבגרות, משמשים בסיס ורקע להתנהלותו של אדם במערכות היחסים המורחבות והשונות אותן הוא מנהל בחייו. מכאן, יוצא האדם אל הסביבה המשפחתית המורחבת, יחסים עם אחים ואחיות, ובני משפחה נוספים, כמו כן, אל החברה הקרובה יותר בילדותו, ולאחר מכן החברה האנושית בכלל. כמו כן, יחסים רומאנטיים, זוגיים, ויחסו לילדיו, ותפיסתו את עצמו כהורה.

בשלב הילדות המוקדם, ההורים נתפסים בעיני התינוק – ילד, ככוחות על, דינאמיקת היחסים שביניהם הכי קרובה להתייחסות לאלים בעלי כוח מניע, מזין מגן מעודד ותומך, כאשר כל התרחשות שהיא במערכת יחסי הגומלין הללו, מייצרת חוט דק של תוכן התייחסותו של האדם אל מיקומו במציאות, בין אם זו התרחשות מעודדת ותומכת, מאתגרת או מתסכלת, מתרחקת או קרובה, מכאיבה פוגענית או מלאת אהבה. מכאן והלאה, תוך כדיי התפתחותו, ולשם התפתחותו, יתרחשו שלבי התפתחות בהם יוריד האדם את הוריו מכס המלכות של האלים וישאף לשימם במקומם כבני אנוש הניתנים לתנודות , חסרונות ופגמים, שלב זה, מופיע ברמות שונות ודרכים שונות בשנות הילדות וגיל ההתבגרות, חשוב מאד שיתרחש כדיי לדרבן את האדם לבניית זהותו העצמית ובגרותו.  יחד עם זה, ישכנו בנפשו דימויי האל והאלה המיתולוגיים  שתפיסתו הרגשית אותם תושלך על יחסיו עם העולם.

בהתייחסות  למצווה – "כבד את אביך ואימך..."  (שמש – ירח ) ניתן לפרש זאת כתוכן שמסביר שיחסי הגומלין בין אדם להוריו, משקף בדגם חיי המציאות החומרית את מערכת יחסיו של אדם עם אביו הפרטי, וגם עם אלוהיו, האב הגדול האידיאלי הטוטאלי(שמש), ועם אמו הפרטית, וגורלו העכשווי והנשמתי(ירח) והפן המצייד את האדם בהיסטוריה דורית, שייכות  להורים ומשפחה ,להיסטוריה אישית והיסטוריה של מוצאו, שילוב של התפתחות עצמיותו וכמיהתו לחיבור לנשגב והעליון שנובע ממצבורי הנפש, או, את היסטורית ההתפתחות הנשמתי איתה בא האדם לעולם ואת ייעודו להתפתחות בנתיב החיים העכשווי. את אלו יסמלו גם זנב וראש הדרקון שהם שילוב שמש ירח.

מערכות יחסים - הורים / המשך

השמש מסמלת את האנרגיה האבהית  כפי שהיא מתפקדת בחיי הילד ולאחר מכן האדם הבוגר, כאנרגיה אקטיבית מנחה, מוחצנת, שואפת להתפתחות והתקדמות לביטוי ליצירת זהות הגדרה ונוכחות, כוח מניע משפיע ושואף למימוש. הירח מסמל את האנרגיה האימהית כפי שהיא טמונה בנפשו של הילד ולאחר מכן האדם הבוגר, ומפעילה אנרגיה נשית מופנמת מגיבה ומכילה,את עולם הרגש, הנפש, את מצבור האינסטינקטים שמגיבים רגשית, את הכמיהה והצורך בביטחון נוחות מוגנות הזנה פיזית ורגשית, את יכולת ההכלה והזיכרון. ובהגדרה מאד כללית, אפשר לומר שהשמש הוא הצד המודע והירח הלא מודע. השמש מסמלת את הפן הפועל היוזם המגדיר המכוון, הירח, את הפן הסופג מפנים ומגיב. אנרגית השמש מסמלת את הביטוי הגלוי והמוחצן שבאישיות ואנרגית הירח מסמלת את הביטוי המופנם והמגיב מתוך מאגרי תכנים סמויים שבנפש. שני אלו, מתחילים ממקום של מצבור תוכן שמתפתח עובר שינויים תהליכים לובש ופושט צורות אבל, תמיד שומר על מצבור התוכן המודפס וטמון בבסיס. השמש והירח מסמלים  בין השאר את שתי האנרגיות הבסיסיות שאחת מההגדרות שלהן היא , אנרגיה גברית ואנרגיה נשית, שנמצאות בכל וגם בכל אדם בין אם הוא גבר או אישה. דגש על כל אחת מהאנרגיות האלו במפת הלידה של גבר או אישה, אינה מעידה על גבר נשי או אישה גברית או כל ואריאציה של תאור אחר, אלא,על אורח התבטאותה של כל אחת מהאנרגיות האלו בחיי האדם, והדינאמיקה שמתרחשת בניהם. התנועה והאפקט שנוצר בחיי האדם תוך כדיי תנועתן של שתי האנרגיות האלו. לשם כך, דרוש מחקר מעמיק על כל אחד משני אלו, מיקומו במזל מסוים, בית מסוים, הקשרים לכוכבים אחרים, היסוד בו הם נמצאים, האיכות (יוזמה, יציב, משתנה) קשרים של היבטים בין שניהם , מיקומם בדקנט זה או אחר, היבטים לאופק, ועוד.  

האדם נולד כשהוא מצויד בנתונים מהם הם מתפתח תוך כדיי יחסי גומלין שהוא מנהל עם העולם שמחוצה לו, וגם, עובר מסכת תהליכים או שלבי התפתחות או שערים, הדרושים לשם התפתחותו לאדם בוגר עצמאי ואוטנטי. בכל מעבר, או שלב התפתחות, או שער, ייקחו חלק הוריו, בין אם בפועל במסגרת אירועי החיים, ובהתבטאות היחסים שבניהם, ובין אם חלק זה, יתרחש בין האדם לבין עצמו, בנבכי נפשו והחלק הלא מודע שבו. אם נחזור לסמליות האסטרולוגית, השמש והירח בכל מצב, תמיד יסמלו במפת הלידה את מרכז האישיות ונקודת הכובד שלה, ומאחר, ושני מאורות אלו, בין שאר התכנים שמשויכים להם, מסמלים  את ההורים, הרי שיובן שיחסי ילד – הורה, אינם משהו זמני וחולף גם כשהאדם היגיע לשלב של בשלות ובגרות והינו עצמאי ומתנהל על פי דרכו ללא תלות בהוריו.  

עוד יותר מעניינת העובדה, שהשמש, מסמלת את העצמיות, את אותו תוכן ייחודי לאדם, שאינו מושפע אלא משפיע, ששואף למימוש וביטוי עצמאי , נקי מהשפעות הסביבה, שהוא התוכן המייחד את האדם, והירח, מסמל את עולמו הרגשי והנפשי של האדם את צרכיו הרגשיים, ועדיין, שני אלו גם מסמלים את ההורים ויחסי הגומלין איתם.

מכאן ניתן להבין, שדמויות ההורים, הדימוי הפנימי שלהם, ויחסי הגומלין איתם בכל שלב בחיים, הם חלק בלתי נפרד ממהות האדם, בין אם מדובר על השלב בו מתקיימת תלות בהם, או בשלב של חיקוי אותם, או שלב המרד, או שלב הניתוק מהם והליכה לחיים בוגרים ועצמאיים. בין אם מדובר על יחסי הגומלין בפועל, או על אלו המתנהלים בנפש. אלו, יהיו מוטמנים באישות ובחייה ויהיו חלק בלתי נפרד  בכל שלב בספור החיים של האדם.

מכאן, חשיבותה של ההתייחסות לשני המאורות הללו בניתוח מפת הלידה, והבנת דינאמיקות שונות של מערכות יחסים שמנהל אדם עם העולם שמחוצה לו. יחסי הגומלין של אדם עם הוריו, הדימוי הפנימי שלהם הטמון בו, התהוותו והתפתחותו לישות עצמאית ובוגרת בעלת מאפיינים משלו, שמתנהלת תוך כדיי מערכות יחסים שונות, עם העולם שמחוצה לו, חווה את אלו לפני הכול, במערכת היחסים עם ההורים שמשמשת מעין בסיס למה שיבוא אחריה.

מנקודת מבט אסטרולוגית,אדם נולד עם מפת לידה, שמסמלת תדפיס פנימי שמסמל תכנים שמאפיינים אותו ואת אישיותו, מתוך תדפיס זה חווה האדם את חייו ומגיב עליהם על פי תדפיס זה, בין השאר מכיל ומסמל את מקורותיו הגנטיים וההיסטוריים, שהם חלק בלתי נפרד ובעל חשיבות בהבנת אישיותו האינדיווידואלית.  אין זה מסביר או מגדיר את הוריו, אלא מסביר, שיחסים אלו, אופיים, והרשמים שהם יוצרים בחייו, מורכבים ממי שהוא בהתייחס ליחסיו עם הוריו ותפיסתו את יחסי הגומלין האלו.

מבחינה אזוטרית, ישנה הנחה, שהנשמה, בוחרת את מסלול חייה, ואת החוויות שעליה לעבור לחוות להתמודד ולתקן, וגם, בוחרת את ההורים, אישיותם היחסים איתם, כולל ההיסטוריה המשפחתית השבטית והמיקום אליהם תיוולד  בכל גלגול. על פי הנחה זו, אין זה מקרי שאדם נולד להורים מסוימים, לתנאים לסביבה ומערכות יחסים מסוימות. זוהי בחירת הנשמה להיוולד לעולם המציאות על פי יידע מוקדם שיש לה על הנתיב הגורלי בו עליה לשהות בכל גלגול. מכאן, בוחרת הנשמה את המסלולים השונים של חיים שנולדים אל תקופת זמן כזו או אחרת, שמחברת את האדם אל שהות באווירה היסטורית קולקטיבית מסוימת, וכשמסתיימת התנסות זו, תבחר מסלול קולקטיבי היסטורי אחר, שבו ייווצר גלגול חדש, שלא אחת, יצטרף אל שותפות הגלגול עם מי שכבר חוו איתו גלגול כלשהו,לעיתים במתכונת יחסים שונה לחלוטין מזו שלפניה או אחריה. מכאן לא אחת, אדם חש עם מי שיש לו איתו יחסים כל שהם, ויחסים קרובים במיוחד, או ההפך, עוינים במיוחד, שיש משהו מוכר שמחבר או מפריד בניהם, אך לא פחות מושך להתמודד איתו בתחושה של הכרח שנובע ממקום לא ברור, שהגישה האזוטרית תגדיר כיחסים שלא מיצו את עצמם בגלגולים אחרים לטוב או לרע. בהקשר זה עולים מושגים כמו קארמה, אויבים מגלגולים קודמים, או נשמות תאומות. בגישה הזו, הנשמה בוחרת את זוג ההורים וההתנסות איתם תואמים את צרכי התנסותה  במסעה בעולם החומר והמציאות.

גישות שונות שמדובר בהן היום, וזה כולל את הגישה האסטרולוגית, מציעות לאדם, להבין את מנגנון ההשלכה שאנו משתמשים בו בדרכים שונות ואחת מהן, היא הנטייה להשליך את מה שבתוכנו על אחרים, בדרכים שונות לטוב ולרע. ושוב, אין הכוונה כאן לשחרר את הזולת ממחדליו או התנהלותו הפוגעת באחרים, אלא, מדובר על לקיחת אחריות על הדרך בה האני תופס ומפרש את יחסיו עם האחרים מתוך הבנה, שלפחות, כאדם בוגר, יש לו את אפשרות הבחירה, לפרשנות שנובעת מתוך הבנת עצמו וצרכיו.פרשנות שלוקחת בחשבון שבכל מערכות יחסי הגומלין שלו עם אחרים ובמקום ראשון עם הוריו, יש משמעות רבה לדרך בה הוא עצמו מפרש ותופס זאת. זה חשוב ובעל ערך לפחות מהבחינה הזו, שעל ידי הבנה זו, יהיה עסוק האדם בתיקון עצמו או בקבלת עצמו, ולא בהאשמת האחרים במחדליו השונים. חשוב שהאני יבין שהוא זה שמפרש ותופס את המציאות בעיניו שלו. מתוך נקודת המבט הזו, אמנם, בתחילה, זה עשוי להיראות כאילו הוטל עליו עול כבד ואחריות מעיקה, אבל כשזו תהייה תפיסתו, יש לו סיכוי לגלות מי הוא באמת, לתקן ולקבל את עצמו וגם את האחרים בצורה גמישה יותר.

יש ערך רב להבנה, שהמציאות ותכניה, היא בעיני המסתכל. זאת על אף, שיש בגישה הזו משהו מאד לא נוח, שכאילו גוזלת מהאדם את האפשרות להישען על מושגים שמקובלים ונחשבים כנכונים וראויים, ומחייבת את האדם לפתוח את עצמו ולא פחות להעמיק את מבטו על המציאות. כמו כן, עשוי להיווצר רושם שהחיים הם כניסה למצבור תמונות אפשריות, שיש לבחור מבניהן את תמונת המציאות, שניתנת להחלפה בכל רגע נתון. אולם, אין הדבר מדויק, תמונת המציאות הנתפסת בעיני היחיד, היא נוקשה מחד, אבל לא פחות גמישה, לפחות במובן הזה, שעל ידי התבוננות מעמיקה, עשוי אדם לגלות את חלקו שלו בתמונת המציאות, ולהבין, שיש לו את אפשרות הבחירה להביט להבין ולפתח את תפיסתו על ידיי התארגנות הרמונית יותר עם עצמו ומי שהוא וכתוצאה מכך ביחסיו עם אחרים.

זהות עצמית - עצמיות ~

זהות היא מושג שמגדיר אוסף תכנים , שהאדם מסיבות כאלו ואחרות  מזהה את עצמו עם תכנים אלו שהופכים להיות חלק ממה שמגדיר אותו, קרי את זהותו.

אדם בוגר ובשל, מגדיר את זהותו, בחלקה באופן אוטומאטי על ידי שם פרטי שם משפחה כתובת ועוד סממנים חיצוניים  מזהים שמלווים אותו ומייצגים אותו ,  חלקם של תכנים אלו הם נתונים מולדים וחלקם, שנבחרו על ידי האדם עצמו כחלק מזהותו.

שם כתובת והגדרה מינית הם הבסיס, ומצטרפים לכך, מקצוע, מיקום חברתי, מעמד, מצב כלכלי,מצב משפחתי ושייכות משפחתית, עדתית, דתית, לאומית. אלו פחות או יותר נתוני בסיס אשר מזהים את האדם כיחידה אנושית מוגדרת וממוקמת.

בנוסף, ישנם תכנים בהגדרת הזהות , שבחלקם מוצהרים ובחלקם לא, אך יחד עם זאת, משמשים את האדם כאוסף תכנים  שהם בבסיס התנהלותו בחייו.

זהותו והגדרת הזהות של האדם, הם תשלובת של נתוני בסיס, כמו הורים, משפחה קרובה  ומורחבת, שפה, מנטאליות, מקום לידה, החברה בה הוא גודל וסופג ערכים מנהגים ואורחות חיים, וגם, תכנים שהאדם רוכש במשך התפתחותו והתנסויותיו ובוחר או שלא, לאמץ אותם כחלק ממה שמגדיר אותו ואת זהותו.

מעבר לנתוני הבסיס כמו שם , שם משפחה וכתובת והקשר המשפחתי, אדם מגדיר את זהותו ככל שהוא גודל והופך מילד לנער לאדם צעיר ולאדם בוגר.זאת הוא עושה תוך כדיי התנסויותיו ויחסי הגומלין שמתנהלים בינו ובין המשפחה בינו ובין החברה בה הוא חי.

בכל אחד משלבי התפתחותו וכמו כן, נקודות ייחודיות של חוויות שהוא עובר, הוא עשוי לשנות חלק מנתוני התכנים שמגדירים את זהותו. כלומר, ישנם תכנים העשויים להשתנות בהגדרת הזהות העצמית, אלו תכנים, המושפעים לא אחת מחוויות אישיות של מגעיו של האדם עם מה שמחוצה לו. כמו למשל, התרחשויות חברתיות, או אישיות, שמשנות את גישתו וערכיו  ובעקבות שינויים אלו, את זהותו העצמית, אם לפני כן, זיהה האדם את עצמו עם גישה מסוימת  כזו או אחרת, הוא עשוי לשנות את גישתו זו ויחד איתה את זהותו העצמית.

מבחינה זו, ניתן יהיה לזהות את המניעים הרגשיים לעיצוב הזהות העצמית של האדם לפני הכול, בהתייחסות למיקומו של הירח במזל ובבית וגם ההיבטים שהירח יוצר לכוכבים אחרים במפת הלידה שלו. האופק והבית הראשון, מסמלים את סגנון "תעודת הזהות" של האדם, או אפשר גם לומר זאת, הסגנון דרכו יבטא האדם את מה שהוא חש מזוהה איתו.

במובן מסוים אפשר להגדיר את ה זהות העצמית, לבגד עליון שנוצר כעור ומכריז על קיומו של השוכן בו כהגדרה שגם מייחדת אותו ובאותה מידה משייכת אותו, הגדרה שמגדירה אותו כיחיד השייך לקבוצה בה הוא מתנהל וזקוק לזהות שתגדיר את הנתונים איתם הוא משתייך לקבוצה.

 הזהות העצמית  גם כשהיא עוברת שינוי מבחינת התוכן איתו אדם מגדיר אותה, היא זהות ברורה  איתה אדם מתפקד טוב יותר או פחות, נוח יותר או פחות, בחברה בה הוא נמצא ומנהל את חייו.

מעניין, שהירח מסמל מצד אחד, משהו כל כך ברור ואפילו מוחצן שהוא הזהות העצמית, שכוללת שייכות משפחתית שבטית, מוצא, תכנים גנטיים,  ומצד אחר, מסמל הירח את העולם המסתורי של הרגשות והלא מודע.

אפשר להוסיף ולומר שהירח מסמל תדפיס נפשי וגופני מולד שממנו , ומתגובותיו על הסביבה , נוצרת הזהות העצמית, איתה מתנהל האדם בחייו ובחברה בה הוא נמצא. הירח מסמל את אותה נטייה טבעית להתארגן מבחינת הגדרת הזהות העצמית עם הסביבה המיידית כלומר המשפחתית, החל בהורים ושאר בני משפחה ובשלב בוגר יותר עם הסביבה הרחבה יותר. תדפיס זה מכיל ואוצר בחובו תכנים רבים שנובעים מההיסטוריה האישית והקולקטיבית , ובגישה האזוטרית , תדפיס זה אוצר בחובו תכנים הנובעים מגלגולי חיים קודמים והוא ביטוי שלהם.

התדפיס אותו מסמל הירח וקשריו לכוכבים אחרים, הוא תוכן שמשמש בסיס ממנו האדם בונה את תהליך ההסתגלות שלו לחיים, לסביבה בה הוא חי, אלו התכנים , שאיתם אדם מזהה את שייכותו והסגנון בו הוא חש ומבטא זאת, בצרוף לאופק ולבית הראשון, יבואו לביטוי תכני הזהות העצמית הסמויים והמוחצנים כאחד.

הזהות העצמית היא מהות שמורכבת מיחסי האדם עם סביבתו והצורך שלו להשתייך מצד אחד, ויחד עם זה הינה הגדרה וזהות עצמית נפרדת שמתמקמת באורח מוצלח יותר או פחות בסביבה המצומצמת או המורחבת בה היא נמצאת.

בנוסף, ניתן לומר שתכנים סמויים השוכנים בלא מודע, מפעילים קשת שלמה של תגובות רגשיות שמשתכנות בבסיס הנתונים שמשמש מצע של תכנים שמזינים את התחברותו להגדרת זהות עצמית כזו או אחרת שאיתה האדם חש שנכון לו.

תהליכים של הגדרת הזהות העצמית הינם מורכבים ומשתקפים במפת הלידה בעיקר על ידיי מיקומו של הירח במזל בבית ובהיבטים שנוצרים עם כוכבים אחרים. כמו כן, האופק והבית הראשון ובמידה ויש שם כוכבים כול שהם, יוסיפו מידע, על אורח התבטאותה של הזהות העצמית, גם אם חלים בה שינויים ויש בה התפתחות כזו או אחרת לכיוונים שונים, היא תמיד תתבטא במובהק על ידי הנתונים של האופק והבית הראשון.

העצמיות להבדיל מהזהות העצמית, מכילה תוכן שאינו משתנה. היא עמידה ויציבה גם אם אינה מודעת בשלמותה. היא הגרעין המרכזי של האישיות ומקור החיות שלה, ומכילה את התכנים העיקריים אותם חשה האישיות כדחף דומיננטי למימוש. ככול שהאדם חש שהוא מבטא פן זה שבו, הוא מצליח לחוש יותר סיפוק ונינוחות וככול שהוא רחוק מלבטא פן זה, הוא חש דחף לעשות זאת וחוסר סיפוק ותסכול אם אינו מתקרב לכך.

בדרך כלל, אדם מתקרב לתחושת מימוש העצמית שלו דרך אתגרים והישגים דרכם הוא חש מחובר לעצמיות שלו המעניקים לו תחושת סיפוק.

העצמיות מצטיירת הרבה פעמים דרך תחושה של משהו שנובע ממקור עליון, שנוסך תחושה של אמינות ואוטנטיות אישית, שלא אחת מתורגמת כתחושת השראה, או ידיעה מוצקה וברורה של אוטנטיות.

העצמיות מכילה את אותו התוכן שהוא ייחודי לאדם ומבדיל אותו מהאחרים. על אף שהיא שוכנת בעיקר בתחושות סובייקטיביות, היא זו, שמאפשרת לאדם להתייחס לאחר, להכיר בו, ובייחודיות שלו וההפך, לחוש ולבוא במגע עם עצמיותו שלו בהתייחס לאחר.

העצמיות נמצאת  ברובד עליון שהוא מעבר לקיום הפיזי יומיומי, ובמגע עם תכניו נוצרת תחושת משמעות. היא התוכן שמרכיב את הייחודיות וממנה שופעת התודעה והיצירתיות, היא טהורה ותמימה במהותה, שואפת לשלמות ונאמנות עצמית מלאות והתחברות אל  הקולקטיבי והאלוהי.

העצמיות היא מעין מדריך על שתפקידו לעודד את האישיות להתפתח ולפתח את מהותו העצמית ולהביאה לביטוי .

העצמיות מכילה את אותו תוכן ששואף לתחושת אוטנטיות ולגיטימיות ולהביאה לביטוי. היא תוכן המחלחל אל זהותו העצמית של האדם באורח כול שהוא, וכן, אל יחסו של האדם אל אחרים אל החיים ואל התופעות השונות בהן הוא נתקל בחייו. זה התוכן שעקרונית האדם שואף להביא אל מודעותו  ולבוא איתו במגע.

לא תמיד, העצמיות מתארגנת בנוחות עם הזהות העצמית, ומובילה את האדם לדילמות וקונפליקטים כאלו ואחרים שמייצרים בו דינאמיקות שונות, לעיתים של מתח ותסכול לעיתים של יצירתיות והתפתחות ועוד תופעות שונות.

מבחינה אסטרולוגית, גרעין העצמיות מסומל על ידיי מיקומה של השמש במזל בבית ובהקשרים שנוצרים בינה לבין שאר הכוכבים.

יחסיה של השמש עם מיקומו של הירח מסמלים את רמת הנוחות בה מתארגנות העצמיות והזהות העצמית. אלו, תמיד יבואו לביטוי מוחצן דרך האופק והמזל בו הוא נמצא ותכני הבית הראשון.

כמובן, שהמאמר מתייחס לנושא באופן כוללני ביותר, שכן מדובר באוסף של תכנים מורכבים ביותר שמתווספים אליהם אלמנטים נוספים שלא נגעתי בהם, למרות זאת, מדובר כאן על תכני בסיס עיקריים.