השמש מסמלת את האנרגיה האבהית כפי שהיא מתפקדת בחיי הילד ולאחר מכן האדם הבוגר, כאנרגיה אקטיבית מנחה, מוחצנת, שואפת להתפתחות והתקדמות לביטוי ליצירת זהות הגדרה ונוכחות, כוח מניע משפיע ושואף למימוש. הירח מסמל את האנרגיה האימהית כפי שהיא טמונה בנפשו של הילד ולאחר מכן האדם הבוגר, ומפעילה אנרגיה נשית מופנמת מגיבה ומכילה,את עולם הרגש, הנפש, את מצבור האינסטינקטים שמגיבים רגשית, את הכמיהה והצורך בביטחון נוחות מוגנות הזנה פיזית ורגשית, את יכולת ההכלה והזיכרון. ובהגדרה מאד כללית, אפשר לומר שהשמש הוא הצד המודע והירח הלא מודע. השמש מסמלת את הפן הפועל היוזם המגדיר המכוון, הירח, את הפן הסופג מפנים ומגיב. אנרגית השמש מסמלת את הביטוי הגלוי והמוחצן שבאישיות ואנרגית הירח מסמלת את הביטוי המופנם והמגיב מתוך מאגרי תכנים סמויים שבנפש. שני אלו, מתחילים ממקום של מצבור תוכן שמתפתח עובר שינויים תהליכים לובש ופושט צורות אבל, תמיד שומר על מצבור התוכן המודפס וטמון בבסיס. השמש והירח מסמלים בין השאר את שתי האנרגיות הבסיסיות שאחת מההגדרות שלהן היא , אנרגיה גברית ואנרגיה נשית, שנמצאות בכל וגם בכל אדם בין אם הוא גבר או אישה. דגש על כל אחת מהאנרגיות האלו במפת הלידה של גבר או אישה, אינה מעידה על גבר נשי או אישה גברית או כל ואריאציה של תאור אחר, אלא,על אורח התבטאותה של כל אחת מהאנרגיות האלו בחיי האדם, והדינאמיקה שמתרחשת בניהם. התנועה והאפקט שנוצר בחיי האדם תוך כדיי תנועתן של שתי האנרגיות האלו. לשם כך, דרוש מחקר מעמיק על כל אחד משני אלו, מיקומו במזל מסוים, בית מסוים, הקשרים לכוכבים אחרים, היסוד בו הם נמצאים, האיכות (יוזמה, יציב, משתנה) קשרים של היבטים בין שניהם , מיקומם בדקנט זה או אחר, היבטים לאופק, ועוד.
האדם נולד כשהוא מצויד בנתונים מהם הם מתפתח תוך כדיי יחסי גומלין שהוא מנהל עם העולם שמחוצה לו, וגם, עובר מסכת תהליכים או שלבי התפתחות או שערים, הדרושים לשם התפתחותו לאדם בוגר עצמאי ואוטנטי. בכל מעבר, או שלב התפתחות, או שער, ייקחו חלק הוריו, בין אם בפועל במסגרת אירועי החיים, ובהתבטאות היחסים שבניהם, ובין אם חלק זה, יתרחש בין האדם לבין עצמו, בנבכי נפשו והחלק הלא מודע שבו. אם נחזור לסמליות האסטרולוגית, השמש והירח בכל מצב, תמיד יסמלו במפת הלידה את מרכז האישיות ונקודת הכובד שלה, ומאחר, ושני מאורות אלו, בין שאר התכנים שמשויכים להם, מסמלים את ההורים, הרי שיובן שיחסי ילד – הורה, אינם משהו זמני וחולף גם כשהאדם היגיע לשלב של בשלות ובגרות והינו עצמאי ומתנהל על פי דרכו ללא תלות בהוריו.
עוד יותר מעניינת העובדה, שהשמש, מסמלת את העצמיות, את אותו תוכן ייחודי לאדם, שאינו מושפע אלא משפיע, ששואף למימוש וביטוי עצמאי , נקי מהשפעות הסביבה, שהוא התוכן המייחד את האדם, והירח, מסמל את עולמו הרגשי והנפשי של האדם את צרכיו הרגשיים, ועדיין, שני אלו גם מסמלים את ההורים ויחסי הגומלין איתם.
מכאן ניתן להבין, שדמויות ההורים, הדימוי הפנימי שלהם, ויחסי הגומלין איתם בכל שלב בחיים, הם חלק בלתי נפרד ממהות האדם, בין אם מדובר על השלב בו מתקיימת תלות בהם, או בשלב של חיקוי אותם, או שלב המרד, או שלב הניתוק מהם והליכה לחיים בוגרים ועצמאיים. בין אם מדובר על יחסי הגומלין בפועל, או על אלו המתנהלים בנפש. אלו, יהיו מוטמנים באישות ובחייה ויהיו חלק בלתי נפרד בכל שלב בספור החיים של האדם.
מכאן, חשיבותה של ההתייחסות לשני המאורות הללו בניתוח מפת הלידה, והבנת דינאמיקות שונות של מערכות יחסים שמנהל אדם עם העולם שמחוצה לו. יחסי הגומלין של אדם עם הוריו, הדימוי הפנימי שלהם הטמון בו, התהוותו והתפתחותו לישות עצמאית ובוגרת בעלת מאפיינים משלו, שמתנהלת תוך כדיי מערכות יחסים שונות, עם העולם שמחוצה לו, חווה את אלו לפני הכול, במערכת היחסים עם ההורים שמשמשת מעין בסיס למה שיבוא אחריה.
מנקודת מבט אסטרולוגית,אדם נולד עם מפת לידה, שמסמלת תדפיס פנימי שמסמל תכנים שמאפיינים אותו ואת אישיותו, מתוך תדפיס זה חווה האדם את חייו ומגיב עליהם על פי תדפיס זה, בין השאר מכיל ומסמל את מקורותיו הגנטיים וההיסטוריים, שהם חלק בלתי נפרד ובעל חשיבות בהבנת אישיותו האינדיווידואלית. אין זה מסביר או מגדיר את הוריו, אלא מסביר, שיחסים אלו, אופיים, והרשמים שהם יוצרים בחייו, מורכבים ממי שהוא בהתייחס ליחסיו עם הוריו ותפיסתו את יחסי הגומלין האלו.
מבחינה אזוטרית, ישנה הנחה, שהנשמה, בוחרת את מסלול חייה, ואת החוויות שעליה לעבור לחוות להתמודד ולתקן, וגם, בוחרת את ההורים, אישיותם היחסים איתם, כולל ההיסטוריה המשפחתית השבטית והמיקום אליהם תיוולד בכל גלגול. על פי הנחה זו, אין זה מקרי שאדם נולד להורים מסוימים, לתנאים לסביבה ומערכות יחסים מסוימות. זוהי בחירת הנשמה להיוולד לעולם המציאות על פי יידע מוקדם שיש לה על הנתיב הגורלי בו עליה לשהות בכל גלגול. מכאן, בוחרת הנשמה את המסלולים השונים של חיים שנולדים אל תקופת זמן כזו או אחרת, שמחברת את האדם אל שהות באווירה היסטורית קולקטיבית מסוימת, וכשמסתיימת התנסות זו, תבחר מסלול קולקטיבי היסטורי אחר, שבו ייווצר גלגול חדש, שלא אחת, יצטרף אל שותפות הגלגול עם מי שכבר חוו איתו גלגול כלשהו,לעיתים במתכונת יחסים שונה לחלוטין מזו שלפניה או אחריה. מכאן לא אחת, אדם חש עם מי שיש לו איתו יחסים כל שהם, ויחסים קרובים במיוחד, או ההפך, עוינים במיוחד, שיש משהו מוכר שמחבר או מפריד בניהם, אך לא פחות מושך להתמודד איתו בתחושה של הכרח שנובע ממקום לא ברור, שהגישה האזוטרית תגדיר כיחסים שלא מיצו את עצמם בגלגולים אחרים לטוב או לרע. בהקשר זה עולים מושגים כמו קארמה, אויבים מגלגולים קודמים, או נשמות תאומות. בגישה הזו, הנשמה בוחרת את זוג ההורים וההתנסות איתם תואמים את צרכי התנסותה במסעה בעולם החומר והמציאות.
גישות שונות שמדובר בהן היום, וזה כולל את הגישה האסטרולוגית, מציעות לאדם, להבין את מנגנון ההשלכה שאנו משתמשים בו בדרכים שונות ואחת מהן, היא הנטייה להשליך את מה שבתוכנו על אחרים, בדרכים שונות לטוב ולרע. ושוב, אין הכוונה כאן לשחרר את הזולת ממחדליו או התנהלותו הפוגעת באחרים, אלא, מדובר על לקיחת אחריות על הדרך בה האני תופס ומפרש את יחסיו עם האחרים מתוך הבנה, שלפחות, כאדם בוגר, יש לו את אפשרות הבחירה, לפרשנות שנובעת מתוך הבנת עצמו וצרכיו.פרשנות שלוקחת בחשבון שבכל מערכות יחסי הגומלין שלו עם אחרים ובמקום ראשון עם הוריו, יש משמעות רבה לדרך בה הוא עצמו מפרש ותופס זאת. זה חשוב ובעל ערך לפחות מהבחינה הזו, שעל ידי הבנה זו, יהיה עסוק האדם בתיקון עצמו או בקבלת עצמו, ולא בהאשמת האחרים במחדליו השונים. חשוב שהאני יבין שהוא זה שמפרש ותופס את המציאות בעיניו שלו. מתוך נקודת המבט הזו, אמנם, בתחילה, זה עשוי להיראות כאילו הוטל עליו עול כבד ואחריות מעיקה, אבל כשזו תהייה תפיסתו, יש לו סיכוי לגלות מי הוא באמת, לתקן ולקבל את עצמו וגם את האחרים בצורה גמישה יותר.
יש ערך רב להבנה, שהמציאות ותכניה, היא בעיני המסתכל. זאת על אף, שיש בגישה הזו משהו מאד לא נוח, שכאילו גוזלת מהאדם את האפשרות להישען על מושגים שמקובלים ונחשבים כנכונים וראויים, ומחייבת את האדם לפתוח את עצמו ולא פחות להעמיק את מבטו על המציאות. כמו כן, עשוי להיווצר רושם שהחיים הם כניסה למצבור תמונות אפשריות, שיש לבחור מבניהן את תמונת המציאות, שניתנת להחלפה בכל רגע נתון. אולם, אין הדבר מדויק, תמונת המציאות הנתפסת בעיני היחיד, היא נוקשה מחד, אבל לא פחות גמישה, לפחות במובן הזה, שעל ידי התבוננות מעמיקה, עשוי אדם לגלות את חלקו שלו בתמונת המציאות, ולהבין, שיש לו את אפשרות הבחירה להביט להבין ולפתח את תפיסתו על ידיי התארגנות הרמונית יותר עם עצמו ומי שהוא וכתוצאה מכך ביחסיו עם אחרים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה