כעס, הוא תגובה רגשית ספונטאנית, שהגירוי להופעתו יכול לבוא מסיבות רבות ושונות. בדרך כלל, זה עשוי להיות תסכול, פגיעה וכאב, סכנה, או תחושה של קצה, גבול שנפרץ.
הכעס, ניזון מאותו בסיס עקרוני שממנו אדם פועל, עושה, יוצר, מתפתח, ומתקדם. הוא נובע, מאותה אנרגיה שיוצרת ריגוש התלהבות או שמחה.
אותה האנרגיה, מפעילה תגובות שונות בהתאם למצב בו אדם נמצא, מה שיכול להיות שונה מאדם לאדם, הוא הסגנון בו תגובות אלו באות לביטוי.
הכעס, הוא תגובה ספונטאנית שגירוי כל שהוא מעורר אותה, זו התרחשות של חוויה רגשית, שעשויה להעמיד את האדם במצב של חוסר שליטה, בדרך כלל זמני, שמשחרר אנרגיה שנצטברה ומשתחררת כשהיא מגיעה לקצה גבול השליטה עליה, שיכול להיות שונה מאדם לאדם.
במשך חייו, אדם נתקל בהקשרים שונים בדברים שיוצרים בו תסכול כאב פגיעה פיזית או רגשית, תחושת איום ולחץ, כשלון, ועוד.
צורת ביטויו של הכעס עשויה להיות מאד חריפה והרסנית, או מאופקת ומתבטאת בדרכים מוסתרות, ולעיתים, הרסנית לא פחות לאדם עצמו ולמי שבסביבתו.
לעיתים, תגובת כעס, יכולה להביא לסיומו של מצב מורכב בצורה חיובית או שלילית. לעיתים, היא עשויה להרוס משהו שמוטב לו שייהרס ולאפשר למשהו חדש לצמוח.
הכעס, עשוי למצוא לעצמו נתיבי תגובה הרסניים או יצירתיים, משום שבמקורו, הוא נובע מעוצמה אנרגטית, מאותו המקום ממנו ניזון הרצון.
חשוב להבין, שתגובת הכעס, ניזונה ממצבור אנרגטי שמזין התבטאות, מזין דחף כל שהוא, מזין את הרצון והיצירתיות, את המיניות, הפעילות, היכולת להתמודד, הכוח הפיזי והנפשי,
את המוטיבאציה , ובאותה מידה הוא יכול להזין הרסנות כפתרון ללחץ כזה או אחר.
כעס הוא מצב שמלווה בתופעות שונות בניהן תופעות פיזיות כמו דפיקות לב מואצות, מתח בשרירים, נשימה מואצת לעיתים קוצר נשימה.
כשתינוק נולד, דרכי התבטאותו מאד פשוטות ואפשר גם להגדירן כברורות לרוב. הוא רגוע כשהוא מסופק ונינוח, וחסר שקט כשהוא רעב או חש לא נוח מבחינות כאלו ואחרות, כשכואב לו או כשמתעורר בו פחד. כבר בשלב מוקדם, כשהוא חש חוסר תגובה מצד אלו שהוא תלוי בהם, הוא עשוי לבטא כעס, בדרך כלל, על ידיי בכי עז ואפילו צרחות, ותנועות ידיים ורגליים שמאפשרות להבין את אי הנוחות שלו.
בשלב מאוחר יותר, ככל שהוא גדל, הוא מקבל תגובות מהסביבה על ביטויי הכעס שלו, ותגובות אלו, מלמדות אותו, שכדאי למצוא דרכים שונות לביטוי הכעס, ובמצבים מסוימים אפילו להדחיק אותו ולאפק אותו כל עוד זה אפשרי לו. הכול תלוי במבנה הבסיסי של אישיותו.
מכאן והלאה, יכולות להיווצר שלל תופעות של ביטוי הכעס. רצוי כמובן, שדרכי הביטוי תאפשרנה שחרור של הכעס, אך יחד עם זה, שלא תהיינה הרסניות ללא הבחנה.
שחרור כעס, הוא צורך, שאם אינו מתבטא בדרך כל שהיא, הוא עשוי להפוך למפלצת מסוכנת והרסנית לאדם עצמו ולזולתו שלידו.
כעס, הוא רגש שבשיאי עוצמתו עשוי להוביל אדם לפעולה כזו או אחרת, שתיצור מצב בלתי הפיך או ניתן לתיקון.
מאחר וכעס מופעל על ידי רגשות שונים והוא תגובה על רגש, לא אחת, הוא יכול לשמש לאחרים כלי להפעלת האדם באופן הרסני, על ידי מניפולציות כאלו ואחרות שתפעלנה אותו, וכך ישמש כלי בידי אחר, לביצוע פעילות הרסנית או מסוכנת.
זה בתנאי שהאדם לא מודע למה שמפעיל אותו והוא עשוי ליפול קורבן מרצון לרגשותיו שלו, ולשמש כלי בידי האחר לביצוע ויישום מטרותיו של האחר, כאשר האדם עצמו משתכנע שמשהו מכעיס מתסכל מפחיד וממריד אותו מספיק כדיי לבצע פעילות כזו או אחרת .
לדוגמא, מלחמות מתבצעות באופן מעשי בידי קבוצות, שהשתכנעו שיש הצדקה להרוג ולהשמיד את הקבוצה העומדת מולם. השתכנעו שהם בסכנה, אם לא יפעלו, אם לא יהרסו וישמידו את האחרים המאיימים עליהם ועל הישרדותם.
בדרך כלל, מה שמניע את המשכנעים האלו, הם אינטרסים שאין להם קשר להישרדות, אלא לכוח שליטה וגם הון. בעלי האינטרס, יודעים לשכנע את הקבוצה, על ידי עוררות של כעס, שיש לעניין סיבות של הישרדות, של אידיאלים, של זכויות, ועוד ועוד מסוג זה, כאשר מאחורי הדברים עומדים אינטרסים שונים לחלוטין.
וראינו לכך אין סוף דוגמאות בהיסטוריה האנושית, השאלה עד כמה אנחנו מסוגלים או רוצים להתייחס לנקודה ולקחת אחריות על מה שמפעיל אותנו.
כעס, הוא תגובה רגשית ראשונית על כל תסכול קושי וכאב, ועל ידי יצירת תסכול קושי וכאב, אפשר להגיע להפעלת הכעס בצורה מכוונת של רבים על ידי מועטים.
ההשלכות של תגובה רגשית זו, יכולות להיות מאד הרסניות אצל האדם כלפי עצמו. לעיתים, בצורה של פגיעה פיזית לאו דווקא מודעת ומתכוונת לכך, אלא כתוצאה. עוצמתו של רגש זה,ככל שהיא מודחקת ומרוסנת, כך רמת הגירוי הנדרש כדיי להעיר אותה להתבטא, ולעיתים, הגירוי יכול להיווצר על ידי פגיעה בבריאות הפיזית או הנפשית.
לעיתים, הכעס המודחק פועל כמו ערכה להשמדה עצמית, ומתבטא בדרכים מתוחכמות בחשאי בתהליכי הרס עצמי כזה או אחר.
הכעס, מציב בפני האדם אתגר של התמודדות בין תגובה רגשית ספונטאנית על איום או תסכול, ובין מערכת ההגדרות וגישתו ותפיסתו את החיים והמציאות.
ושוב, חשוב להזכיר, שהכעס ניזון מאותה האנרגיה שניזונה ממנה היצירתיות המיניות היכולת לפעול ולהתקדם, היכולת לרצות.
זו אותה האנרגיה שמפעילה ספורטאים, או אנשים הנענים לאתגרים שונים, אנשים יצירתיים, אמנים, רקדנים, שחקנים ציירים מוזיקאים.
לעיתים קרובות, כשהיצירתיות מדוכאת, היא תבטא את עצמה דרך תגובות כעס שונות. בדומה, יצרים אחרים שונים, כשיהיו מדוכאים או מודחקים מסיבה זו או אחרת ולא ימצאו דרך מעודנת לבטא את עצמם, תופענה תגובות כעס והרסנות.
מבחינה אסטרולוגית, כעס, הוא אחד מהתגובות שמסמל כוכב מרס. מיקומו של כוכב זה במפת הלידה, מסמל את צורת ביטויו של הכעס אצל בעל המפה.
אופי הביטוי של הכעס יתבטא דרך המזל בו מרס נמצא, והבית בו הוא ממוקם, יצביע על תחום רגיש שבו יבוא הכעס לביטוי במיוחד.
וכמובן, ההיבטים שנוצרים עם כוכבים אחרים יוסיפו מידע על הנושא.
ושוב, חשוב לציין שזה לא התוכן היחידי שמרס מסמל , מצטרפים לכאן גם צורת הפעילות, המיניות, היצריות, האומץ, כוח הרצון, המוטיבציה והכיוונים בהם היא מתבטאת, הנושאים שבעל המפה מוכן להתמודד איתם וחשוב לו להתמודד איתם בצורה פעילה בסגנון מסוים, מה הנושאים שמאתגרים את בעל המפה ומעוררים אותו לפעול. ועוד.
כלומר, בין כל שאר הנושאים שכוכב מרס מסמל במפה, הוא מראה את אופי ביטויו של הכעס, אם הוא מוחצן ומבטא את עצמו בצורה סבירה או הרסנית, אם הוא מודחק ופועל דרך ערוצי ביטוי חלופיים, אם יש לאדם כלים להתמודד עם כעס שמופנה אליו, וזה שהוא חש בתוכו. וכיצד הוא מבטא זאת.
6 תגובות:
ההקשר של כעס ויצירתיות כפי שכתבת במאמר: "לעיתים קרובות, כשהיצירתיות מדוכאת, היא תבטא את עצמה דרך תגובות כעס שונות".
העלה בזיכרוני קטע שכתב הרב קוק בנושא ושמו:
"יסוד הכעס והיצירה"
"יסוד הכעס בא מצד היצירה הרוחנית. קיבוץ כוחות רוחניים העומדים לצאת אל הפועל בציור ובתפארת מובלט דוחקים את הנשמה ומצערים אותה בקצפון פנימי. כל מלחמות הגויים וכל רצח ושוד שבבני האדם עד כל רוגז שבבעלי חיים, מארס הנחש עד עקיצת קטן שברמשים, בכוונה של היזק, בא מצד הכעס הכללי, האצור בעולם שמצד עיצור כוח היצירה.
וכל מה שהיצירה הרוחנית מתרחבת כל מה שהפלגים של הדעה הרחבה מסתעפים בעזוז מרוצתם, כל מה שהתורה תתגדל ותתאדר, השלום מתרבה בעולם, אז יחזק במעוזי עושה שלום לי, שלום יעשה לי."
עניין אותי ביטוי של הכעס לבין תגובת האדם לכעס שמופנה אליו, היחס הקרוב רחוק בין השניים נשמע מאד מסקרן. ושוב אנו עדים למצב שהוא על גדר אפשר ליפול לכאן ואפשר לשם.
ואולי ממקום זה באה המחשבהלספור עד 10...
אם אחשוב על אדם שקשה לו לבטא כעס, גם כשיופנה אליו כעס הוא יתקפל ויש להניח שתוצאת תגובתו תהיה זהה התקפלות, או תגובה בצורה אחרת ACTING OUT , ירגיז אותו פלוני יגיב נגד לאמוני... או יכעס על סיטואציה אחת ייגיב בסיטואציה אחרת.
לדבריך ואני חוזרת עכשיו לעצמי לחזק את הבנתי, כעס הורס ובונה כאחד, אולי את זה יש להפנים.
וזאת אני אומרת כמי שמפחדת מאד מכעס... מעניין היכן מצוי מרס באיזה מזל??
אייל....
נפלא ויותר מנפלא הקטע שהבאת!!!
הכותרת של הקטע, מתמצתת את הכל...
תודה!
דיתי
כמה נכון מה שאת אומרת, שמי שמתקשה לבטא כעס, מגיב על כעס שמופנה אליו עם אותו הקושי.
חח...התקפלות זה תאור מדויק...
כדיי לדייק, הייתי אומרת שזה לא כעס שהוא בונה או הורס, אלא, כשאנחנו בוחנים את הנושא מנקודת מבט אסטרולוגית, אנחנו מגלים, שאותה האנרגיה שמשמשת ליצירתיות, רצון, התקדמות,מיניות, אומץ ועוד, היא אותה אנרגיה שהכעס ניזון ממנה.
אם להרחיב, למשל, יצירה יכולה להוות "תחליף" הולם לכעס שמתקשה להתבטא נניח, מתוך פחד...
תודה על דברייך.
להרגשתי הכעס הוא תחפושת זמנית רצויה של העצב.אבל אם הוא הופך לתחפושת קבועה,אז האדם הופך להיות "הליצן העצוב".
אפשר בהחלט להגיד שבין השאר, הכעס עשוי לבטא תחפושת זמנית של עצב, נכון, שלא אחת, תגובה של כעס מסתירה עצב ואפילו עמוק.
אבל לא רק...
יש עניין עם כעס, שהוא תגובה רגשית, שלעיתים, רמת השליטה בו לא מאוזנת, והיא דרך של הנפש למצוא פתרון לאנרגיה דחוסה שמתפרצת בהרסנות....
זו תגובה רגשית כמו כל אחת אחרת שרמת התבטאותה תלויה מאד בעוד נתונים ויכולת של האדם לארגן פרופורציות סבירות.
הוסף רשומת תגובה