ערכים, הם תכנים שיכולים להשתנות בשלבים כאלו או אחרים של חיי האדם, תוך כדיי התנסויות ומגע עם תכנים כאלו ואחרים. יש גורמים רבים המשפיעים על בחירתו של אדם בערכיו המנחים. לא אחת, הוא חש, שנמצאים בו ערכים מנוגדים שיוצרים בו אמביוולנטיות, או דילמות או קונפליקטים, ושעליו שוב ושוב להגדיר את אלו שעל פיהם הוא יתנהל.
הערכים מאפיינים את היחיד ואת הקבוצה ומגדירים את התכנים אותם האדם כיחיד וכחלק מהכלל, בוחר כמגדירים את מה שראוי או לא ראוי שינחה אותו ואת הכלל אליו הוא משתייך או רואה עצמו כמשתייך לו. הם התכנים הגלויים או הסמויים שמנחים את ההתנהלות האישית והחברתית.
הצורך בערכים נובע מהבסיס שהוא – הישרדות. אלו תכנים הנבנים בואריאציות שונות, כדיי לאפשר לאדם התנהלות סבירה במלחמת ההישרדות שלו.
כל עוד האדם הוא תינוק, בעיקרון, צרכיו מסופקים לו על ידי המטפלים בו, פחות או יותר, צרכים כמו מזון, חום, או תנאים של נוחות ובטחון, שהם צרכים בסיסיים הדרושים לכל יצור חי כדיי לשרוד.
בשלב יחסית מוקדם, מתעוררת מודעותו לרצון לסיפוק של צרכיו, העובדה שבתחילה הוא מקבל זאת מהמטפלים בו, מפגישה אותו במוקדם או במאוחר יותר עם העובדה, שיש לו אינטרסים משלו, שיש לו צורך או דחף, ליצור הפרדה בין המודעות לצרכיו, ובין האחרים.
המפגש הזה עם רצונותיו שלו , מפגיש אותו בשלב מאד מוקדם עם תגובות מהסביבה. בשלב הזה, הוא רוכש ערכים מנחים מהמטפלים בו, הוא לומד, שיש ערכים של מותר ואסור, שלי ושלך, שיש יחסי גומלין בין ערכיו (שבשלב הזה הינם מצומצמים ובסיסיים למדי) ובין תגובות הסביבה. ובמקביל, בתוכו, נבנים מושגים ותכנים שמייצרים בו תגובות פנימיות ודינאמיקה רגשית שתשמש רקע להגדרת הערך העצמי שלו בעיני עצמו.
בשלב הראשוני , עדיין רואה התינוק את העולם , כלומר, את עצמו והמטפלים בו וסביבתו הקרובה, כחלק בלתי נפרד ממנו, הוא עדיין אינו יודע לעשות הפרדה בינו לבין האחר, הוא אינו מודע לנפרדותו. בשלב בו הוא מגלה את העובדה שיש אותו עצמו, ויש את האחרים שהם עצמם. הוא לומד, שכדיי להתנהל בצורה הטובה ביותר כדיי לשרוד, עליו להגדיר את עצמו בנפרד מזולתו, אך גם, לתקשר עם זולתו כדיי לשרוד ולהרגיש מסופק ונינוח, בשלב הזה, הוא רוכש ערכים מגדירים של טוב ורע, אסור מותר, שלי שלך, שהתכנים שלהם מוקנים לו על ידיי הסביבה בה הוא נמצא. תגובת הסביבה על התנהלותו מלמדת אותו שככל שיגיב בקבלת הערכים המוקנים לו, כן ייטב לו, והוא מתנהל על פיהם עד השלב הבא, שהוא שלב המרד, שלב, בו התינוק – ילד, מבחין בין עצמו לזולתו ומתנסה בהתנגדות לערכים הסובבים אותו, וקולט, שזה מביא אותו לאי נוחות, ומתרצה, או שלא, בקצב ובהתאם לאישיותו.בשלב מאוחר יותר שמוגדר כ – גיל ההתבגרות, הוא משתמש במרד כדרך להגדרת ערכיו העצמאיים בנפרד מהוריו ומשפחתו , ובתאום עם ערכים שהוא בודק בשיתוף עם הקבוצה בה הוא נמצא. בשלב בוגר יותר, הוא מעצב את ערכיו כאדם בוגר, שיודע להבחין בין ערכיו הפרטיים ואלו של החברה ולהתנהל איתם. כל זה, כתיאור התפתחותי עקרוני, שיש לו ביטויים שונים מאדם לאדם.
יחד עם זה, חשוב לציין, שמפגש עם ערכים של הסביבה ומרד בהם, הם תופעה שמלווה את האדם לאורך כל חייו ומשמשת לו כר לפיתוח עצמו וגילוי של דרכים שונות בהן הוא בוחר את התוכן העצמאי של תכני הערכים על פיהם הוא מתנהל בחייו, בינו לבין עצמו ובינו לבין החברה בה הוא חי.
מתוך המקום הזה, נוצרות גישות תפיסות והתייחסויות שונות אל החיים שמבטאות את עצמן גם בחייו הפרטיים של האדם וגם של החברה ושלו בתוכה, החברה, מתפצלת לתכניי ערכים שונים זה מזה, ונוצרים קונפליקטים בין התכנים השונים, והאדם הפרטי בוחר, לאלו מהם הוא משתייך או רואה את עצמו כשייך להם, אלו מהם, הם המנחים אותו בהתנהלותו.
יש להניח, שאדם בשלבים שונים של חייו, ישתמש בתוכן ערכי כזה או אחר כבסיס, אבל יחד עם זה, הוא עשוי לשנות תוכן ערכי בהקשר כזה או אחר עם התפתחותו. חוויות שמשאירות את רישומן עשויות להביא את האדם לשנות את תכניי הערכים ברמה כזו או אחרת, או בהקשרים מסוימים.
הצורך להגדיר ערכים נמצא תמיד, התוכן, עשוי להשתנות.
בזמנים קדומים, בשלב בו פעל האדם מתוך האינסטינקטים שלו, הדחף הראשוני שנענה לו היה הדחף לספק את רעבונו. הוא קטף או הרג כדיי לאכול. הדחף השני, היה דחף המין, שגם הוא נועד להישרדות והמשכיות. ככל שהתפתחה מודעותו של האדם, ככה פיתח דרכים מתוחכמות יותר כדיי לספק צרכים אלו, בתחילה, היה צייד ונודד בודד שחטף בשני המובנים את כל שבא ליד, בשלב מאוחר יותר, גילה את הערך שיש להצטרפותם של יחידים לקבוצה, מה שהעצים את כוחו ויכולתו לשלוט בהשגת המזון, ובני זוג למין להתרבות, וליצירת מוגנות מוגדרת, מה שהגדיל את כוחה של הקבוצה. כך נוצרה חברה שמשתפת פעולה ומנהלת יחסי גומלין בין השייכים לה, ושעם הזמן, למדה להתמקם ולהגדיר את מיקומה כבסיס לחיים נוחים שמתנהלים על פי חוקים וערכים שמשרתים את הקבוצה והיחיד.
החברה האנושית בכללותה, לאורך ההיסטוריה עברה שינויים בתכניי הערכים על פיהם היא מתנהלת, וכך עד עכשיו. חברות שונות, מתנהלות לאור ערכים שונים, מה שמפעיל תהליכים של קונפליקט בין חברה כזו לאחרת.
גם בתוך קבוצה חברתית שמאחדים אותה ערכים מסוימים, מתנהלים קונפליקטים בין היחידים השיכים אליה מה שמייצר תת קבוצות באותה חברה. וגם, בין האדם לבין עצמו, יכולה להיות התנגשות בין ערכים שמייצרת בו קונפליקטים כאלו ואחרים.
קונפליקטים אלו הם חלק מכוח מניע להתפתחות של תהליכים שמשנים ערכים וצורות התנהלות חברתיות.
כל ערך, בין אם הוא מערכת תכניי ערך חברתיים, או אישיים, הוא פועל יוצא של הגדרת הערך, והשוואתו להתנהלות המתרחשת בחיי החברה ובחיי הפרט.
כלומר, כשתוכן מסוים, מוגדר כערך חיובי, תהייה ההתנהלות החברתית או האישית בהתאם לערך שניתן לתוכן הזה, בהצלחה טובה יותר או פחות.
במצבי קונפליקט, יעלו לשיקול מערכות תכניי התכנים הערכיים השונים, והפתרון לקונפליקט ייקבע על ידי ההתייחסות החברתית או האישית לרמת הערך שניתן לתכנים השונים.
תחושת הערך העצמי גם היא מצטרפת לאותו עיקרון, כשאדם חש שהוא מתנהל על פי צרור הערכים שסיגל לעצמו, הוא חש שלם עם עצמו, כשהוא חורג מההתנהלות הזו, הוא חש , טועה, ואשם, ולא שלם עם עצמו.
ברוב המקרים, מצטרפות חוויות היסטוריות לרקע ממנו החברה מארגנת את תכני הערכים לפיהם היא מתנהלת, וכן, האדם לעצמו, יחסי הגומלין שבין תינוק – ילד להוריו, הם אחד מהמקורות העיקריים לתחושת הערך העצמי שלו, שגם, אם כשהוא מתפתח ומתבגר, ומערכת זו עוברת שינויים, דפוסי תגובה שבו, עדיין מגיבים על תחושותיו לגבי עצמו וחייו, ולעיתים, גם אדם שברובו חש שהוא מתואם עם מערכת הערכים שלו, עדיין , בתוך תוכו עשוי לקנן חשש שאינו תואם את הערכים שספג, או, שגם אם יהיו אלו שיצר בחייו שונים לחלוטין מאלו שספג, עדיין עשויים אלו לגרום לו להגיב על פי הדפוסים הקודמים.
לדוגמא – אדם שבילדותו הייתה נוכחות הוריו מועטת מסיבות שונות, עשוי לחוש ננטש, ולפתח ערכים בהקשר של הורות, שתוכנם מוכרז במלוא הכוונה, שילד אמור להיות מרכז חייו של הורה, הוא עשוי להתחבר לתיאוריות שמטיפות לקשר רציף עם הילד כבסיס לגידולו של ילד מאושר. או ההפך, הוא עשוי להתחבר לתוכן ערכי שמטיף, שיש לעשות הפרדה בין ההורה והילד בהקדם האפשרי, ולהכניס את הילד למסגרות חינוכיות מרוחקות ממנו. מכאן והלאה, עשויות להופיע שרשרת שלמה של תגובות ותחושות פנימית, שהן פועל יוצא של חווית הילדות שבבסיס, ולייצר קונפליקטים שיעמדו בדרכו של האדם לתחושת שלמות והערכה עצמית.
המצב האידיאלי הוא, כשהאדם חש שהוא שלם ושיש הרמוניה וחיבור בין מערכת הערכים שלו ובין תחושת הנוחות של עם עצמו, הפועל היוצא מכך, היא תחושת ערך עצמי נוחה.
אחת הטעויות הנפוצות בחיי האדם הפרטי, היא העובדה שהוא חש, שכדיי להעריך את עצמו הוא זקוק להד חוזר מהאחר שיאשר את ערכו . טעות זו מבוססת על מה שאפשר לכנות אותו חינוך, חינוך בעל מערכת ערכים מוגדרת שהאדם נידרש לעמוד במבחן שלהם, ועל ידיי כך, לזכות בהערכה ברמה כזו או אחרת שתספק לו תחושת ערך עצמי. זה , כל עוד, הערכתו העצמית מבוססת על ההד שיקבל מהסובב אותו.
לדוגמא, ילד שנמצא בסביבה חינוכית שמצפה ממנו להתנהגות מסוימת, שמבחינתו ומבחינת מבנה אישיותו, מתסכלת אותו ומונעת ממנו לפתח את עצמו בהקשר מסוים, שבתוכו, מתקשה להגיב בשיתוף פעולה עם ערכי הסביבה, וכתוצאה, מבטא התנגדות בצורה כזו או אחרת, ועשוי לזכות בתגובה שלילית מהסביבה, ולחוש שמשהו בו פגום או חסר ערך. כלומר, הסביבה קובעת ומגדירה מהו ערך, ואם האדם מסיבה כזו או אחרת לא פועל ומתנהל בהתאם , הוא זוכה בתגובה שלילית ועשוי לפתח תחושה שהוא עצמו חסר ערך.
עניין זה, מושתת על השלב, בו האדם נהייה מודע לצורך שלו באחר, כשהוא נהייה מודע לכך, שהתחברות לאחר ולאחרים מעניקה לו יותר כוח ואפשרויות להתמודד עם החיים וההישרדות. הוא מבין בדרך זו או אחרת, את עיקרון שיתוף הפעולה.
זו בעיה מורכבת, משום, שבהחלט להד שאדם מקבל מהסביבה יש מקום בחייו ובהתנהלותו, ובעיקר, בתחושת הנוחות שלו.
אלא ש רצוי שיבין שערכו הוא ערך בסיסי שמולד בו מעצם העובדה שהוא קיים, ורק אחר כך, יישקל ערכו על פי ערכים שלו עצמו ושל החברה הסובבת אותו.
רצוי שאדם ישקול את ערכיו בהתאם למנגנונים האישיים שלו ויבחר את הדרך בה ייצור תאום יותר או פחות עם ערכי החברה שבו הוא חי. אין זה מוריד מערכו הבסיסי ולא כלום, מה שכן, זה ייקבע את תגובת החברה על ערכיו, ובידיו ההחלטה, עד כמה הוא וערכיו תואמים את אלו של האחרים, ובאיזה מידה הוא מוכן להתפשר על ערכיו האישיים לעומת או בשילוב אלו של החברה.
המהפכות הכי גדולות וחשובות שנעשו, נעשו בידי אנשים שחשו נאמנות גדולה יותר לערכיהם האישיים מאשר לאלו הנהוגים בחברה בה הם חיים. ככה גם תגליות בתחומים שונים. ערכים הם דגל מוביל בהתנהלותו של האדם בחברה, ולעיתים, דווקא המורד באלו הקיימים, שיש לו חזון , עשוי להביא מערכת ערכים שונה מזו שקיימת נכון לרגע זה, ודבר זה, מחלחל אל החברה, ומשפיע על היווצרותם של ערכים חדשים, לטוב ולרע.
לעיתים קרובות, יש פער גדול בין מבנה אישיותו של היחיד, צרכיו ודחפיו, ובין הערכים שמנהלים את החברה בה הוא חי, הפער הזה, יכול להופיע בצורות שונות, ולהטריד את היחיד יותר, ככל שהפער יהיה גדול יותר.
ערכים ותחושת הערך העצמי, קשורים האחד לשני במובנים רבים, ומעצבים את התייחסותו של אדם לעצמו ולחברה הסובבת אותו.
ההישג הטוב ביותר לאדם בהקשר זה, היא התחושה שהוא שלם עם ערכיו שלו .
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה