אמפתיה ואלטרואיזם ~

אמפתיה היא תכונה, יכולת, שמתבטאת ביכולת להבין ולהזדהות עם מצבו של האחר, על ידיי הפעלת הדמיון והרגש, בין אם אדם חווה חוויה דומה לזו של האחר בין אם לאו.

אמפתיה היא יכולת לסוג של התייחסות לאחר ומצבו, דרך הבנתו והזדהות עם מצבו , שלא מחייבות השקפה או ערכים דומים, קבלה של הסיבות שהביאו את האחר להיות במצב בו הוא נמצא, זו התייחסות שאינה שיפוטית, אלא של הבנה.

זו תכונה שמאפשרת לבעל התכונה, להגיב על מצוקה של אחר על ידי הזדהות עם מה שהאחר מרגיש וחווה, וזאת, מבלי לאבד את עצמו. כלומר, זו תכונה, שמאפשרת הזדהות ללא איבוד הזהות העצמית, זו יכולת, שמאפשרת לאדם להבין ולהתייחס למצוקתו של האחר מתוך הזדהות והבנה למצבו, אך ללא איבוד תחושת הנפרדות והעצמיות ותפיסת המציאות האישית שלו.

האמפתיה, היא יכולת להתייחס למצבו של האחר בהבנה, גם כאשר, זה מלווה בחוסר שביעות רצון או הסכמה עם דרכו של האחר, דעותיו או מעשיו.

אדם שיש לו את היכולת הזו, לעיתים קרובות מצויד גם ביכולת לחוש חמלה והשתתפות במצוקת האחר ולהגיב מתוך כך, תגובה של הבנה ותמיכה במצוקת האחר או האחרים.

תכונה זו מתמקדת, ברמת יכולת ההזדהות, שנובעת גם מהיותנו כולנו יצורי אנוש שחווים רגשות בגוונים שונים. אושר וכאב הם חלק בלתי נפרד מהחוויות האנושיות, והזדהות נובעת מיכולתו של אדם לזהות את הרגשתו של האחר  ונוצרת תגובה של אמפתיה, אך לא בהכרח זה יהיה נובע מתוך התנסות דומה, תגובה זו יכולה לנבוע מיכולתו של אדם להגמיש את גבולות האגו ולהיפתח לתחושותיו של האחר גם כשאינו מנוסה בחוויה שיצרה אצל האחר כאב או אושר וכך נוצרת תגובה של הזדהות המחברת את האדם לכאבו או אושרו של האחר, תגובה של אמפתיה.

זו תכונה מיוחדת שמשלבת יכולת הזדהות ובו זמנית יכולת הפרדה בין האחר שאיתו מתקיימת ההזדהות ובין העצמי. הסובייקט מזדהה עם האובייקט מבלי להתנתק מהסובייקט עצמו.

אלטרואיזם, היא תכונה שמייצרת תגובה של נתינה, התנדבות והקרבה ומלווה באמפתיה שמעוררת אותה. להבדיל מ קורבנות, שיכולה לנבוע מאוסף רגשות שונים, כמו חולשה חוסר אונים חוסר בטחון או מזוכיזם , אלטרואיזם נובע ממקום שונה, בו נמצא דחף של נתינה, עזרה לזולת, תגובה על מצוקה של אחר, ויתור על משהו למען אחר,מסירות והקרבה.

כמו תופעות אחרות, גם האלטרואיזם נחקר בגישות שונות כולל מדעיות. בניסיון להסביר את התופעה גם בגישה ביולוגית וגם בגישה פסיכולוגית,  הוצאו מסקנות שונות כמו שתכונה זו נמצאת בגנים  ובמבנה הפסיכולוגי ונועדה לשמר את מה שמבחינה כזו או אחרת נתפס כחשוב יותר, כלומר, המעשה האלטרואיסטי נועד להקרבה למען מטרה שנתפסת כחשובה יותר מאשר המקריב. המקריב כביכול עושה את מעשה ההקרבה על ידי ביטול עצמו למען אחר או למען מטרה מסוימת שבתפיסתו הסובייקטיבית מחייבת אותו לעשות זאת.

היבט נוסף לנושא אפשר למצוא בגישה הדתית על כל גווניה,  בה תגובה של רחמים חמלה חסד עזרה לזולת נמנות על המעלות או המצוות החשובות . גישות רוחניות שונות מציינות את האמפתיה והאלטרואיזם כמטרה נעלה שיש לשאוף אליה  כתוכן המקרב את האדם למעלה רוחנית גבוהה.

אפשר מכל אלו גם להסיק, שאמפתיה ואלטרואיזם נמצאים בבסיס העובדה שאין החי קיים בפני עצמו אלא מהווה חלק מישות כוללת שמורכבת מפרטים יחידים המרכיבים אותה וקיומה של אותה ישות כוללת תלוי בכל אחד מפרטים אלו והתנהלותו במישורים שונים. בישות הכוללת הזו, בין אם מדובר על האדם היחיד על כל המרכיב אותו, בין אם מדובר על האדם כחלק ממשפחה, מחברה וסביבה, האדם והחברה האנושית, האדם והטבע על כל הנמצא בו, האדם והעולם,  ובגישה הדתית האדם ואלוהיו, בין כל אלו מתקיימים יחסי גומלין על כל ריבוי צורות ההתבטאות שלהם, כולל האמפתיה והאלטרואיזם.

כמו כן, תופעה זו תמיד תהייה קשורה לאחר או לאחרים, היא מאופיינת בביטול טובת עצמי לטובת האחר או האחרים.

בסיכומו של עניין, לטעמי, אין זה משנה מתוך איזה גישה נובעת ההגדרה והתוכן הסיבה והמטרה של תכונות אלו,החשוב בעיני היא העובדה שאמפתיה ואלטרואיזם נמצאים כתופעה. בין אם אלו תכונות המכוונות להישרדות, בין אם הן דרושות לאבולוציה, בין אם יש בצידן רווח כלשהו, אם לאו.

תופעת האמפתיה והאלטרואיזם נוכחות לצד עוד מגוון של תופעות הלוקחות חלק בחיים והתנהלותם, כמו: אהבה, אכזריות, כעס, חמלה, תוקפנות וכן הלאה.

העובדה היא, שכל אחת מהתכונות הנמצאות בעולם ובאדם, מופיעות במידות שונות ובאות לביטוי יותר או פחות אצל פרטים שונים ובמצבים שונים.

אחד המצבים הקלאסיים שאמפתיה ואלטרואיזם יופיעו בהם הוא יחסי הורה ילד. ביטוי לכך יהיה ברמות שונות תלוי במצב שנוצר. הורה בדרך כלל יגיב וישתמש בתכונות אלו באופן ספונטאני.

אותה תופעה מופיעה גם אצל חיות שונות שבואריאציות שונות יקריבו את טובת עצמן למען הצאצאים עד כדיי הקרבת חייהן.

גישות שונות שמנסות להסביר את התופעה  טוענות, שהדבר כך מתוך דחף מוטמע בהורה לדאוג להמשכיותו הוא עצמו דרך ילדו, לעומת מכן, גישות אחרות טוענות, שזו דרגת התבטאותה של האהבה הגבוהה ביותר. יש שיעדיפו לראות אמפתיה ואלטרואיזם כמטען גנטי שמטרתו ביטול צרכי היחיד למען צרכי הכלל לטובת הכלל, ויש שיעדיפו לגשת לנושא כמעלה רוחנית, שדרגתה הגבוהה ביותר יכולה להיות מוגדרת כ מתן בסתר. בדרך של מתן בסתר,הנותן פועל מתוך נתינה לשם נתינה, ומונע אפשרות של השפלת המקבל.

במחקרים פסיכולוגיים סוציולוגיים ואנתרופולוגיים שלא אחת , הענקת מתנות מעוררת תגובה של השפלה, על ידיי הדגשת עליונותו של הנותן. מה שברור שתופעה זו תמיד קשורה ליחסי היחיד עם זולתו.

יהיו ההסברים אשר יהיו, העובדה היא, ששתי תכונות אלו, אמפתיה ואלטרואיזם, נמצאות במקצת או במידה מרובה ברוב בעלי החיים הצומח והאדם בכללותם. תכונות אלו מאפשרות יחסי גומלין הדרושים לקיומם של החיים.

האדם, שהוא יצור מורכב , נוטה לחקור תופעות ולמצוא להן הסבר הגיוני, אך גם, יש לו צורך להעניק משמעות שמעבר לתופעות השונות,במיוחד מי שחש ומאמין שכלל התופעות מונחות על ידי מטרה בלתי נתפסת בהגיון בלבד,מי שחש ומאמין שיש מעבר לכל ההסברים ההגיוניים המדעיים, משהו שהוא נעלה יותר ויש לו משמעות שהיא למעשה המשמעות הגבוהה והנשגבת, אדם כזה, מתחבר לתופעה המדוברת כאן, כמגמה הנובעת ממקור עליון, ומתבטאת בחמלה וחסד.

בכל אחד נמצאת התכונה ברמה כזו או אחרת, התבטאותה תלויה בהרבה גורמים. מי שלא נמצאת בו התכונה כליל, הוא פגום ברמה כזו או אחרת. בספרות פסיכולוגית ניתן למצוא הגדרות לתופעה, שמתארות אדם ללא יכולת לאמפתיה ובוודאי לא לנתינה לאחר או התחשבות באחר או הכרה בקיומו וחשיבות קיומו של האחר, כתופעה שנכללת בהגדרות של הפרעות אישיות קיצוניות.

הדגש שנמצא במצווה הידועה של: "ואהבת לרעך כמוך " , גם הוא נוגע באמפתיה ואלטרואיזם, ועל העומק שבו אפשר לכתוב ספרים...ניתן להבין מהציווי הזה, שהכרה בערכו של האחר, כל אחר, כל החי, המוכנות להכיר בו ולאהוב אותו,להיות אמפאתי כלפיו

לחוש בו להזדהות איתו לאהוב ולהתייחס אליו בנתינה, הם תרומה לקיומם של החיים. כל מרקם החיים והפרטים המתקיימים בו, תלויים האחד באחר וחולקים את החיים וקיומם.

בהתייחס לאדם, באופן עקרוני, תכונות אלו נמצאות במכלול המורכבות של האדם, במידות שונות, שעשויות להתבטא בצורות ורמות שונות של ביטוי. ישנם אין סוף דוגמאות המבטאות התנהגות אלטרואיסטית, ואנשים שמבטאים את התכונה הזו בצורה כל שהיא,לא אחת, מדברים על חוויה עוצמתית שמתרחשת בה תופעה מיוחדת שבה הנתינה לאחר, מעשירה ומעצימה את תחושת ההנאה הסיפוק וההתחברות אל אחרים, חוויה זו מלווה על פי רוב בתחושת הרחבת גבולות ה "אני"  ויש בה התעלות ברמה כזו או אחרת.

-

מבחינה אסטרולוגית, כוכב נפטון, במיוחד כשהוא בהקשר של היבטים כאלו ואחרים אל הכוכבים האישיים במפה, ישים דגש על כך.החיבור של כוכב זה עם השמש,ירח,ונוס,מרס, יופיטר וכירון , יצביעו על תכונות אלו כבולטות ומתבטאות בחיי האדם בואריאציה כל שהיא.

יופיטר-נפטון-אוראנוס-כירון- מסמלים כל אחד בסגנונו שלו ובמנטאליות של המזלות בהם הם נמצאים, דחף להרחיב את הגבולות.

הקשרים ושילובים של: כוכב אישי-יופיטר- נפטון -אוראנוס, יכולים לסמן שילוב של אמפתיה אלטרואיזם ואידיאליזם במידות שונות(היבטים) וצורות התבטאות שונות(מזלות) בתחומים שונים(בתים+אופק).

 כמובן שאלו הדגשים כוללניים ותלויים בשאר הנתונים שבמפה, כמו המזלות בו כל כוכב נמצא, סוג ההיבטים, והבתים בהם כל אחד מהם נמצא.