בגישה המטאפיזית, קיימת הנחה, שהנשמה , שנפרדה ממצב האחדות, יודעת שיש עליה לעבור חוויות כאלו ואחרות כדיי לפלס את דרכה בחזרה "הביתה" לזרועות האחדות. הצורך של הנשמה אינו מבוסס על רצונה או תשוקותיה של הנפש, אלא , על הידע של הנשמה של מה עליה לחוות ולתקן, כדיי לעשות זאת. רוב ההסברים שניתן למצוא בגישות רוחניות מטפיזיות, מדברים על הנשמה כמהות רוחנית שאינה פיזית, שנמצאת בתחומי המטאפיזי, כשקשר כמו חוט אנרגיה בלתי ניראה מקשר בינה לבין החיים בעולם הפיזי, והינה גורם הלוקח חלק בהתגלמות החי ברובד המציאות המוכר לנו.
בגישה הזו, קיימת ההנחה שהנשמה יודעת לבחור, את האישיות הפיזית והרגשית ספור החיים המשפחה המיקום והזמן, דרכם היא תחווה תלמד ותתקן את שעליה לתקן.
בהתייחס אל הנאמר על הנשמה, כולנו מכירים מצבים בהם כאילו נוחת עלינו משהו, שעל פי רוב, אנחנו חשים בו כמשהו גורלי ולא אחת מכאיב או מפחיד, כשההסבר על דרכה של הנשמה לבחור את הישות שיהיה עליה לעבור מסע בחיים עם ספור מסוים, מתנגש עם מה שהאגו המודע שלנו מוכן לקבל, והתוצאה היא תחושה של "למה זה מגיע לי",וקושי למצוא לכך תשובה מרגיעה.
ושוב, הגישה המטאפיזית מניחה שהנשמה בוחרת את רגע הלידה, וכן, את ההורים המקום והגורל כשמטרתה היא לעבור מסלול חיים בעל תוכן מסוים כדיי להיטהר ולתקן בדרכה חזרה לאחדות, ומאחר ותהליכים אלו אינם פשוטים, אלא מורכבים , דרושים כמה גלגולי חיים כדיי לעשות זאת. כמו כן, קשרים שיש להם משמעות בהקשר זה, במשך חיינו, עשויים להופיע או כבר הופיעו בחיינו האחרים, כלומר, בגלגולים קודמים.
רובנו מכירים את אותה תחושה מיוחדת של פגישה או הכרות עם אדם כלשהו, שמכילה הרגשה שהוא מוכר וקרוב, על אף שמעולם לפני כן לא פגשנו או הכרנו אותו. בגישה המטאפיזית ההסבר יהיה, שהנשמה שלנו ושל אותו אדם, קשורות איכשהו וכיוונו שניפגש בכמה ממחזורי החיים, כלומר גלגולי החיים שלנו.
כמו במחקרים אחרים, גם בדרך המחקר האסטרולוגי, ניתן לראות שקיימת מסתוריות רבה באשר להתנהלותם של חיינו וגם, מבחינת התרגום שאנחנו עושים לספור חיינו והחוויות שאנחנו חווים, וכמו כן, תגובותינו על אלו. מחקרים שונים מראים, שטמונים בנו תכנים שקשורים בהיסטוריה הגנטית שלנו, כלומר, תכנים שהועברו אלינו כממשיכי הורינו והורי הורינו והלאה לתוך ההיסטוריה.
כלומר, היחידים שמרכיבים שושלת משפחתית, חולקים בניהם תכנים תכונות נטיות ורגשות שמאפיינים את חברי השושלת.
רישומי ורשמיי חייהם של הקודמים לנו, מוטמעים בנו כתורשה, והיא משמשת בסיס ראשוני לספור חיינו. עקבות ההיסטוריה המשפחתית, וקורותיה, טמונות בנפש, והתבטאותם עשויות ליצור תפניות שונות בחיי האדם היחיד שנולד למשפחה מסוימת, כאשר הדיי פסיעות העבר בו צעדו קודמינו מהדהדים אל נפשנו ולוקחים חלק מהותי במסע חיינו הפנימי והחיצוני.
לא אחת אפשר בקלות לראות זאת , כשמסתכלים על משפחה , ורואים כיצד ילדים ירשו כישרונות תכונות ויכולות שמאפיינים בני משפחה מסוימת, ובאותה מידה, מחלות ונטיות כאלו ואחרות שמוגדרות כגנטיות.
לאלו שותפים מושגים כמו אישיות, גורל ובחירה זמן ומקום.
האסטרולוגיה משתמשת במפת הלידה, כתדפיס מוטמע שמהווה תוכן שנמצא ביילוד מרגע לידתו. כלומר, מפת הלידה היא תדפיס שאינו תלוי בחוויות ובספור החיים, אלא תדפיס המגיב על חוויות וספור החיים. זאת בדומה לתפיסה המדעית – רפואית, שרואה את התדפיס הגנטי מגיב על תנאי החיים. האסטרולוגיה רואה את התדפיס כמגיב על החיים פיזית ונפשית, כלומר, את ההקשר הקיים בין הגוף והנפש, וגם הנשמה והגורל.
כל אחד מאיתנו מכיר מצבים בהם ללא כול הסבר, שורה עלינו מצב רוח כלשהו שאין בידינו הסבר הגיוני להסביר אותו. לפעמים, אנחנו קושרים זאת בהסברים של המצב שאנחנו נתונים בו, ולפעמים, ממש אין קשר בין הדברים.
מצבי רוח אלו, הם הדהוד הנובע מנפשנו המורכבת, שמגיבה רגשית עם ההדפס הפנימי והמורכב שנמצא בה, שחלק גדול ממנו אינו נמצא ברובד המודע שלנו ולכן, קשה לנו להסביר את מצב הרוח שנחת עלינו בין אם הוא עצוב או שמח.
אם נבחן זאת במונחים אסטרולוגים, נוכל לראות את ההקשרים ולהסביר אותם, בין אם בגישה המתייחסת לגנטיקה משפחתית, ובין אם בגישה המטאפיזית.
כלומר, יש כמה מרכיבים שדרכם נוכל לראות דפוסים רגשיים נפשיים אישיים שמופיעים במפת הלידה האישית ויש קשר בניהם לבין מרכיבים שנמצאים במפות הלידה של הקודמים במשפחה, ולא רק, אלא גם לאחים ואחיות במידה ויש. זאת, נוכל לראות כשנעשה השוואות (סינסטרי) בין מפות הלידה.
יש שמשתמשים במושג קארמה משפחתית כדיי להסביר זאת. כלומר, יש סימון משותף לבני משפחה שמאפיין אותם מדור לדור, הם חולקים מהות מסוימת שמופיעה בספור החיים של כול אחד מהם בצורה כזו או אחרת, ומאפשרת לכול אחד מהם לעשות תיקון, או יותר נכון מאתגרת אותם לתקן, ויהיה לזה ביטוי בחיים האישיים, במערכות היחסים שבניהם ובספור חייהם.
דוגמאות לכך, אנחנו יכולים לראות למשל במחקרים שנעשו ניראה שלעיתים מאד קרובות מי שחי במשפחה בה יש הורה מתעלל, הילד שחווה התעללות, הופך הוא עצמו להיות הורה מתעלל. לעיתים, זה מתהפך בחיי הילד שעושה בחירה לשנות את הדפוס, ובדרך כזו או אחרת משנה אותו. ההסבר הפסיכולוגי שניתן לזה, הוא, שהילד לומד לזהות אהבה וקירבה, כמעשה התעללות, ההסבר הקארמטי או הגורלי יהיה, שיש כאן משהו משותף ששואף לתיקון, ולכן נולד ילד זה להורה הזה שגם לו יש הורה וכו'.
יש כמובן אין סוף דוגמאות לתופעה חוזרת בחיי משפחה וסימני תורשה שמתבטאים בצורות שונות.
קצרה היריעה מלהסביר כאן כיצד אנחנו בוחנים זאת מבחינה אסטרולוגית, אבל באופן כללי ביותר, אפשר להגיד שהירח, הוא מקור מהימן לאינפורמאציה תורשתית,וכן, פלוטו, שבין שאר התכנים שהוא מסמל גם הוא לוקח חלק מאד חשוב בעניין, וגם, זנב וראש הדרקון. באותה מידה, אלו הכוכבים הראשיים שמדברים על דפוסים נפשיים לא מודעים ועל הגורל. הם נקודות המפתח במחקר בכיוון הזה.
אם נחזור לנושא מנקודת המבט המטאפיזית, אפשר לומר שבמסע הנשמה, אין קיצורי דרך, ועליה לעבור את מה שעליה לעבור בדרכה לתיקון, מה שעשוי להיות מסע דרך הרבה גלגולים. בכול גלגול, ישנם רגעים בהם ייוצר חיכוך בין מטרתה של הנשמה ובין האגו המודע, אלו יהיו רגעי שיא, בהם עשוי האדם לחוש כמי שנמצא בקצה, בתחושה של אין מוצא, תחושה שהגורל הביא אליו, משהו בלתי נסבל, מפחיד, כואב, ודווקא הרגעים האלו, הם, ההזדמנות לשנות, לתקן, לשחרר תדפיסים שחוזרים על עצמם, וליצור חדשים. זו ההזדמנות להשתמש ברשות נתונה, ביכולת הבחירה. וכמה שמושג זה, יכולת הבחירה, נשמע פשוט, אין הוא פשוט כלל וכלל, ודורש מודעות כנות ואומץ במיוחד מבחינת האגו המודע ומנגנוני ההגנה .
יחד עם זה, עלינו לזכור שאנחנו עוסקים כאן בחומרים מאד לא נגישים ויותר מזה, רגישים. לדוגמא, הירח שבמפת הלידה מראה לנו גם את התדפיס הנפשי רגשי הלא מודע, וגם, את מערכת מנגנוני ההגנה הנפשיים, דרכם האדם משיג נוחות רגשית. כל מגע בתכנים אלו, חייב להיות זהיר ולוקח בחשבון את מצבו של האדם מודעותו ומוכנותו או בשלותו לגעת בנושאים האלו.
מסעה של הנשמה אינו משהו שפשוט להגדירו, ובטח שלא פשוט לדעת מה הוא התיקון שהיא שואפת אליו, במיוחד לא כשאנחנו בוחנים זאת דרך ספור החיים האישי ואישיותו של האדם, אבל, במחקר זהיר ומיומן אפשר להתקרב לזה ולעבוד עם זה, כדיי להשיג הקלה ושחרור . רגעי השיא הכואבים ביותר, הם לא אחת, גם, רגעי החסד.
2 תגובות:
מרתק מה שכתבת.
ועתה מהכללי אצא לטיול של הנפש בפרטים מעטים.
בהחלט מוכרת התופעה של 'מצב רוח' כשם שקיימת תופעה זו כאשר כל הנסיבות מובילות לתחושה רעה, אך משהו שהנפש מסתכלת בידע שלה עצמה – מחייך.
המצב השני של מצב רוח רע מוכר יותר, הבא ממקום כלשהו ונוחת ונעלם מעצמו, כמו הנפש עושה סטייה קלה ומתקנת עצמה. שוב בידע של עצמה.
פעם אמרת לי שירח הוא " שורשים, הקשר לאמא עולם הרגשות, צרכים רגשיים, מצב רוח, הבית הפנימי."
ובעזרת זה אני מבינה מה שכתבת על הירח, אני מבינה את שתי הקצוות האחד המכנס את כל האינפורמציה תורשה - דפוס נפשי, המקרין את אור של האם לצרכים הרגשיים שלנו.
בית פנימי המשפיע על הבית החיצוני.
אהבתי גם את רגעי החסד, והלא הם הרגעים שאני מניחה שמרגישים בתהום ומקללים את כל העולם על הקושי אך משם אולי גם צומחים, למרות האמירה הבנאלית על הקשיים אך יש בה אמת.
ההורים קטנים, קטנים על מאמר גדול ומלא, וכל קריאה בו מוסיפה נדבך ידע ותהיה...
תיקון לשורה האחרונה -
הרהורים קטנים, קטנים על מאמר גדול ומלא, וכל קריאה בו מוסיפה נדבך ידע ותהיה...
הוסף רשומת תגובה