יום רביעי, 17 בפברואר 2010

פורים ומזל דגים ~




בין 18.2.2010 - 19.2.2010 עוברת השמש ממזל דלי למזל דגים.

חג הפורים מגיע אלינו בזמן שהותה של השמש במזל דגים ב 28.2.2010

(באותו הזמן מתאכלסים הכוכבים יופיטר בצמידות לשמש וונוס בצמידות מתקרבת לאוראנוס במזל דגים, חגיגה גדולה.....)

-

דגים, הוא סמל שתואם את ריבוי המסכות המופיעות בחג הזה. ריבוי הפנים הצורות הצבעים ההגדרות והזהויות , בהחלט, מתקשר למהותו של מזל זה.

בחג הזה, מותר רצוי ונהוג, להפגין להראות ולהיראות, להתלבש להחצין ולבטא כל דמות שיש בה משהו שאנחנו מזדהים איתו בין אם הוא יפה או מכוער, חיובי או שלילי, רשע או מלאכי, שפל או מלכותי. מה שבעיקר מציין את החגיגה, הוא – ריבוי הצורות והביטויים שמחצינים עצמם ברשות, בסלחנות ללא שיפוט או גבולות כשחיוך של התעלות ושמחה מרוח באוויר ועוטף את המשתתפים, אווירת שכרות חגיגית ומשוחררת.

סמליותו של מזל דגים, תואמת את התופעות השונות הקשורות לתחפושות, עולם החלום, שבו באים לביטוי תכנים המופיעים בחלום בתחפושות שונות ועורכים מופע סמלי ומבוים של הנפש השולפת מנבכי הלא מודע את ההתרחשויות הנסתרות הפועלות בה. מציאות ודמיון צועדים יד ביד ויוצרים שפה אחרת מאשר ביום יום. פחדים מבטאים עצמם דרך מסכות מפחידות ומאיימות, הטוב והרע מחייכים אחד אל השני ומרשים לעצמם להתמודד ולהתיידד.

מזל דגים, מכיל בתוכו את כל שלל הצורות הצבעים והתבטאויות, או יותר נכון, יש בו מהות שמקנה לו את היכולת להיות כל דבר איתו הוא מתחבר, כמו זיקית המשנה את צבעיה על פי הצבע איתו היא באה במגע. כך, מהותו של מזל זה, מסתירה את עצמה, ומופיעה כמסכה, בעיקר, משום שמהותה אינה מצוידת בכלים הנראים לעין המציאותית. במת המציאות, והמסך עליו היא משתקפת, אינה מעודנת מספיק כדיי שמהות זו תוכל להראות עליה, לשם כך, היא לובשת צורה ופושטת צורה על פי מה שאיתו היא בוחרת להזדהות, לובשת את המסכה ומשתקפת במסך המציאות.

הסיבות וההסברים למהות זו רבים מספור, אך כולם אינם ממש נותנים את התשובה ובוודאי לא כשהיא מתנסחת בכלים הרציונאליים הנהוגים במקומותינו, כלומר, בעולם המציאות.

המגע עם מהותו של מזל דגים, מתאפשר בדרכים ובכלים שאנו מכנים – דמיון אינטואיציה השראה התעלות טראנס תפילה אהבה ללא תנאי .

עם כל הסמלים והמהויות הנמצאים בגלגל המזלות, משמש הגלגל בהתייחסות הירארכית, סמל של מסע, מסע התפתחות הנפתח במזל טלה, ומסתיים במזל דגים, מסע, של גלות וגאולה, המתרחש בספיראלות הזמן בקצבים ותכנים שונים,חיים שלמים, שנה, יום, שעה, וכל רגע.

מכאן נובע הקושי להבנת מהותו של המזל הזה שמסמל תוכן נסתר, לא ברור, ובעיקר, לא חלקי אלא שלם מקיף ומכיל, תוכן שכביכול אינו נמצא בגלוי אלא באופן מוסתר. מהות הנמצאת ברקיע המציאות אליו נכספת הנפש , גם אם כיסוף זה אינו מודע.

לכל אורכה של ההיסטוריה האנושית ועדיין, מרגע שהתעוררה המודעות, נוהג האדם להשתמש בטקסים ופולחנים כדיי להתחבר עם עולמו הרגשי – פנימי, על כל שלל תכניו, בטקסים ופולחנים אלו בין שאר הכלים, נמצאות גם המסכות השונות כסמל למשהו מהעולם הנסתר שבתוכו ומחוצה לו שרוצה להתבטא, בין אם זה נעשה בצורה מודעת או לא.

כשבא פורים, חוגגים את היפוכו של הגורל, את היפוכה של גזרת המן להצלה. בהשלכה לכך, זה חג של נס, שמלווה בחגיגה ושמחה.

היפוך נוסף שמסמל חג הפורים הוא ההיפוך ממהות אגואיסטית למהות אלטרואיסטית. ממהות של הפרדה למהות של אחדות, הנוצרת על ידי התפילה והשמחה.

את המסכות בפורים אפשר לראות כמסמלות את המציאות המסתירה את האמת. האמת, היא כולית, המציאות, היא סדרת ואריאציות חלקיות שמשקפות הפרדה מהאמת והצגתה כחלקיקי אמת כשכול חלקיק לובש צורה תוכן וגוון משלו.

בפורים, מתחפשים לחלקיקי האמת, לובשים מסכות שונות ומשונות, המסתירות את האמת האחת.

מסכה, נועדה להסתיר ובאותה מידה לגלות, היא מסתירה את הפנים האמיתיות אך מגלה פן מסוים מתוכן, ובכך, מסמלת את מה שכל כך מאפיין את מהותו של מזל דגים שרב בו הנסתר על הגלוי.

מהותו של מזל דגים מאופיינת על ידיי חוקיות שאינה חוקיות, כלומר, היא רבת פנים וצורות ביטוי המשתרעות על קשת רחבה של הגדרות שמכילות דבר והיפוכו, משתנות, לובשות ופושטות צורה, מעורפלות ולא ברורות. הבריאה הינה רבת פנים שהשוני בניהם מבטא הבזקי אמת אחת כוללת.

מזל דגים נמצא בכל מפת לידה המתייחסת לאדם או לכל נושא אחר, ומבטאת את תכניו של מזל זה באורח ייחודי למפה הספציפית. בין אם בצורה בולטת יותר בין אם פחות, יהיה זה תמיד ביטוי של הסתר ערפול וכמיהה מוסתרת בתחום כזה או אחר וביטוי שלובש צורה ופושט צורה ומשתנה בהתאם לתנאים.

ההתחברות למהותו של מזל זה אינה בכלים של ההיגיון המאורגן והברור, אלא במה שהפוך לו, שהוא הדמיון, האינטואיציה, הרגש וההשראה.

בחג הפורים, יש הזדמנות לבטא ספונטאנית פן של משהו פנימי שברוב המקרים אינו מודע ומבטא הזדהות כל שהיא, עם דמות, סמל, פחד, שאיפה, או כל תוכן אחר. המסכה, יכולה להחצין שרשרת שלמה של נושאי הזדהות, או לבטא את היפוכם וכולם , הם נביעה הנובעת מהבזקי התגלות של חלקיק מהאמת הפנימית הכוללת.

ושוב, כאן ניתן לראות את ההקשר למהותו של מזל דגים, דרכי הביטוי של מזל זה לובשים ופושטים צורה, וכלל פניו הם מראה של כוליות ואחדות.

דבר נוסף, מזל דגים מסמל שחרור מהאגו האישי המרוכז בעצמו והתחברות אל משהו שגדול ממנו. גם למצב הזה יכולות להיות אין ספור צורות ביטוי, זו יכולה להיות קורבנות או תלות באחרים, זו יכולה להיות חרדה קיומית, תחושת חוסר הגדרה וגבולות, קשיי התמצאות ולא פחות, דמיון עשיר, אינטואיציה מפותחת, רגישות לסבלם של אחרים, יכולת נתינה וחמלה.

ושוב, מזל זה ומהותו, מתחברים למשמעות של פורים בהקשרים רבים, התחפושות השונות כמיצגי חלקיקי מציאות , משלוח המנות המייצג נתינה, ושכרון החושים המסמל רוממות רוח והתעלות , הולכים יד ביד עם תחושת הנס והיפוך הגורל, היפוכה של המציאות מניגודים של טוב ורע למהות של אחדות.

הציר שבו נמצא מזל דגים הוא ציר, בתולה – דגים, טקסים ופולחנים משתייכים למזל בתולה ואילו מיסוך ומסכות משתייכים למזל דגים שמסמל מהות אחידה כוללת ומכילה, בתולה מסמל את הבאתה של מהות זו לביטוי על ידיי ארגונה וחלוקתה לפרטי פרטים והבאתם לביטוי בעולם המעשי תכליתי והגיוני . בכך, ניתן לשייך את פורים לציר בתולה – דגים, שבו מתרחשת הדראמה של עולם הנסתר לעומת עולם החומר, המציאות, המתגלה בפרטים.

שני המזלות האלו מכילים במהותם את הנתינה ללא תנאי, כאשר הבתולה מבטאת זאת בצורה של תגובה תכליתית ויעילה והדגים בהזדהות רגישות ואכפתיות.

על הציר הזה, נוצר פוטנציאל של הבאת עולם האחדות לביטוי בעולם המציאות המושתת על ניגודים ומתבטא בפרטים הקטנים , ובחלקיקי האמת הטהורה והכוללת,הדגים שמהותו זרימה נעה מאחדת מכלילה וכוללת משתקף במציאות באין סוף מראות גוון צבע וצורה והבתולה מסמלת מעין מעבדת סמלים בעלי צורה מוגדרת וברורה המסתירים ומכילים בחובם את אין סוף המשמעויות המובילות אל האחדות והאמת.

חג הפורים, שנחגג בשמחה צחוק, משלוח מנות, שכרון חושים, רעשנים ומסכות, כשברקע נס היפוכו של הגורל, הינו טקס סמלי של המסע מגלות לגאולה, מסע מעולם הניגודים והחומר אל העולם הרוחני.

שיהיה לכולם חג פורים שמח!

3 תגובות:

דיתי רבנר אמר/ה...

צדקת לויה באמת אנו כולנו עוטים מסיכות בזמן זה או אחר, השאלה עד כמה אנו מודעים למסיכה שאנו שמים עלינו.
בפסיכולוגיה קיימים המושגים "האני המזויף" ו"האני האמיתי" והאדם משחק עם שניהם, ומהלך ביניהם כעל חבל.
למעשה ה"אני המזוייף" מתפתח כצורך של ילד לכסות על מצוקות שלו, לשים על פניו אני אחר מהאני שסובל ולהיות בשיא הנחמדות בכדי לזכות בעוד מנה של אהבה.
השאלה היא כאשר אנו מתבגרים עד כמה אנו יכולים לוותר על חזות כוזבת ולהיות מה שאנו באמת.
יכול להיות שהקיום החברתי מאלץ אותנו לכך, לא להיות אני פנימי אמיתי, אותנטי.
סארטר כותב על כך שקיימת סתירה בין האני האמיתי לבין מה שמציג האדם בחברה מאחר שככל שאדם אמיתי יותר הוא נעשה בודד יותר ומנותק, אדם חברותי מה שאנו מכנים שם על עצמו מסיכות לרוב.
יונג מכנה את המסיכה "פרססונה" (הסרט של ברגמן) ואת הפנים "הצל" , והאדם נע בין שניהם כי שניהם הם סך כל האדם.
ככל שאדם יהיה אמיתי ולא יזדקק למסיכה הוא ירגיש חופש גדול יותר, מאחר ולא יצטרך לצורך לרצות את סביבתו, ויש בעניין השלת המסיכה חופש גדול אשר בצידו מחיר.
אך אני רואה זאת, כאדם שכמעט רוב חייו עסק במסיכות... ובלרצות... שככל שהמודעות גדלה הצורך להתחפש למי שאיני באמת יורד ומחיר הבדידות הוא מחיר קטן עבור החופש והשקט הפנימי

אהבתי גם את ההתיחסות למסיכה כאל פן פנימי נוסף של האדם.

תודה לך על מאמר מרתק
דיתי

איילסרי אמר/ה...

מאמר נפלא כל כך, לויה.
העניין של המסכות בחיים, נראה ולא יעזוב אותנו משום שתמיד, בצורה זו או אחרת נצטרך לקלף עוד שכבה של מסיכה בחיים, בדרך אל האני הטהור והנקי, אל העצמיות שלנו, הקריסטאלית, החבוייה אי שם בעומקי נפשנו.
כל שכן, אומן המסיכות- שבתאי הרי תמיד יעמוד על המשמר "להכין" לנו עוד מסיכה כדי לקדם אותנו בתהליך החיים המתעצמים עם השנים החולפות.

ולעניין נוסף, נזכרתי במאמר שכתבתי לפני כשנתיים על חודש אדר ומזל דגים.
הנה הוא:

אשתוי"ת

הגיגים על חודש אדר / סימן דגים

כתוב : "משנכנס אדר מרבים בשמחה"

תהיתי, מדוע כתוב משנכנס אדר ולא משנכנס פורים... ???

התשובה נמצאת היכן שהוא בדברי ימי עם ישראל.

חודש אדר מהווה את סיום גלגל המזלות משום שאחריו מגיע חודש ניסן
שהוא מייצג כבר את מזל טלה שפותח את הגלגל מחדש.
מכאן שחודש אדר הינו חודש מאוד מיוחד משום שאפשר להסתכל עליו
ולהתייחס אליו כמו - שמחת התורה.
התהליך של גלגל המזלות עומד להסתיים עם כל הלימוד והידע
שהאנושות {או לחילופין כל אחד, עבר באופן פרטי} אספה במשך השנה.
זה המקום להכניס בו את השמחה הגדולה על ההתפתחות, ההמשכיות.

מזל דגים במקום זה אוסף אליו את ההתנסויות של כולם ומאחד אותם לכוליות
ושלמות, ומכאן השמחה על העבודה "שהסתיימה", והתכוננות לשלב הבא.
לא בכדי חודש ניסן נקרא - חג מתן תורה, משום שחודש אדר "מסיים" את לימוד התורה של השנה שעברה וחודש ניסן הוא תורה חדשה בפני עצמה. שלב חדש. התפתחות חדשה.

חודש אדר/דגים הוא מקום גם של סכנות והתבלבלויות - המן שהיה אסטרולוג
"מופתי" ידע את זה - הוא ידע שחודש אדר או לחילופין מזל דגים בגלל אופיו - הוא מקום של סוף, מקום של רגישות מאוד גדולה, מקום של סיום תהליכים, ומתוך כך גזר את הפור על עם ישראל ממש בחודש זה. להכות את העם בחודש הכי "חלש " מבחינה אנרגטית.

ומכאן, באה גם הישועה, מתוך המקום של הדגים, מתוך המעמקים, הטשטוש,
בלבול היוצרות, מתוך כל אלה התהפך הפור של המן למקום אחר לגמרי. מאוד אופייני לתנועת הדגים במצולות ובאופי
לא צפויים, לא ברורים.

כן, יש לשמוח בחודש זה, בגלל מה שציינתי לעייל
ובעיקר, יש לחלק משלוחי מנות לכל הנזקקים, פעולה אצילית וכל כך מייצגת
נאמנה את איכויות
מזל דגים - אלטרואיזם, הכלה, הזדהות.

ובנוסף, עובדה מעניינת לגבי חודש אדר
והוא - השם של החודש.

השם אדר, נגזר מתוך המילה - אדרה { עצם של דג - מתאים לא ? }

ואפילו מתוך המילה - אידרא { שזה מקום כינוס, בארמית - ומזל דגים אכן מכנס אליו כאמור, את תנועת כל שאר המזלות, או לחילופין כל המזלות מתכנסים אליו בסוף התהליך שלהם }.

חג שמח לכל בית ישראל ולעולם כולו
שנזכה להשפיע את טובנו לעולם
להצדיק את היותנו נאצלים של הבריאה ומחשבת הבריאה הגבוהה.

אייל

אדר תשס''ח
פברואר 2008

לויה רון אמר/ה...

אז ככה....דיתי ואייל -
לפני הכל, תודה על התובנות וההסברים .
באשר למחשבות על מסכות, חשבתי לי, שהמסכה, אינה דבר חיצוני שאנחנו משתמשים בו כדיי לכסות, אלא להפך, המסכה, היא מה שאנחנו משתמשים בו כדיי לגלות פן מסויים שבנו. בין אם נגדיר זאת כמה שאנחנו בוחרים להזדהות איתו, בין אם זה הכלי שאנחנו מאמינים שמשייך אותנו לחברה ולצפיות שלה מאיתנו, ובין אם זו המסכה שמבטאת את הפחדים שלנו.
כלומר, גם המסכה היא חלק בלתי נפרד מאיתנו ויש בה אוטנטיות, שלעיתים קרובות, היא אוטנטיות אמביוואלנטית...

זה לאן שזרמתי לי בהמשך למה שכל אחד מכם כתב...
ותודה לשניכם
לויה

תוויות