רעב ~

דרכי ההתנהלות שלנו בהקשרים שונים במציאות החיים, נובעת מהמבנה ורמת היכולת שלנו להשתמש במה שיש בנו במערכות היחסים שמתקיימות בייננו לבין הקיים במציאות, והתגובות שלנו על חווית החיים.

תפיסת המציאות והפרשנות שאנחנו נותנים לה, היא שמנהלת את יחסינו עימה.

אנחנו מורכבים מנתונים אישיים, צרכים דחפים ורצון, התנסויות והתגובות שלנו עליהן, ודפוסים שנטמעים בנו כתוצאה מכך, כמו כן, צורת הניהול שאנו מנהלים דפוסים אלו תוך כדיי התפתחות ברמה כזו או אחרת שמייצרת בנו מודעות לעצמנו, תפיסתנו את עצמנו, ואת העולם והמציאות שמחוצה לנו.

בבסיס הראשוני של כל חי, נמצא הדחף לספק רעב, להשיג מזון, זהו דחף החיים החזק ביותר, הברור ומובן מאליו ביותר, הדחף שמאפשר לחיים להתקיים, אבל גם, הדחף שמעורר אכזריות, תוקפנות, והרס חיים של חי אחר.

בין אם אנו מודעים לכך ובין אם לאו, כדיי לחיות, אנו מחסלים חיים של חי אחר. החיים והמוות, משחקים את משחקם על במת המציאות, החיים של האחד תלויים במותו של חי אחר.

וזה לא משנה עד כמה התרבות, החוכמה, המעודנות, הרגישות, הגוונים השונים שאנו צובעים את העובדה הזו, ברעיונות, תיאוריות, תפיסות, גישות, דתות או כל רעיון רוחני שהוא, העובדה הזו, נשארת שרירה וקיימת, בין אם היא הנושא המוצהר, או לאו.

זו עובדה שלא ניתן להתעלם ממנה, החיים והמוות הם תאומים בלתי נפרדים, המחוברים יחדיו ומנהלים את המציאות.

בטבע, עניין זה מתנהל בפשטות ובאורח מובן מאליו, כל תהליך בטבע, מלווה בשיתוף פעולה עם שני התאומים הללו, חיים ומוות. ללא כחל וסרק. הטורף הוא גם הנטרף על ידי טורף אחר.הניזון מאחד, הוא מזונו של האחר. באותה מידה, האחד הוא מעניק החיים ומאפשר את אלו של האחר.

יחסי הגומלין בין החיים והמוות, הם המציאות.

כל התרחשות, מכילה בבסיס שלה את השניים האלו, בפועל, בצורה הברורה ביותר, וגם, בצורות מעודנות ודקות יותר.

כל הרצונות הדחפים והצרכים, מכוונים על ידי שני אחים תאומים אלו, ומתקיימים בתוך כל תופעה שהיא בטבע, וגם, בחיי הנפש, והרוח.

כל לידה של משהו מלווה במוות של משהו אחר.

כל מוות של משהו מלווה בלידה של משהו אחר.

מכאן, כל תופעת החיים, המציאות, היא פועל יוצא של בסיס ראשוני זה. החי הנולד, מצויד באוסף תכונות האמורות לאפשר לו להתקיים להתפתח ולמצות את עצמו ותכונותיו על הבסיס הזה. לא פחות, הוא ממלא תפקיד של נטרף ומומת על ידי תהליכי החיים, באין סוף ואריאציות ומישורים. הטורף הוא גם הנטרף הממית הוא גם המומת.

בתוך המעגל הזה מתקיימת המציאות, בשפע ביטויים של המעגל , ביטויים בסיסיים קולקטיביים וכמו כן, אישיים.

כפי שכבר נאמר, הדחף הראשוני ביותר הוא-סיפוק הרעב. דחף זה, מנחה את רוב פעילותו של החי וכולל גם את בן האנוש. זה הדחף שנובע מהדחף, לחיות. זה הדחף, שמטרתו לספק את המזון שהחי זקוק לו כדי להתקיים.

מכאן, כול מה שחי, מצויד בכלים הדרושים כדיי לחיות ולמצות את החיים, בין אם לשם כך, הוא זקוק למזון מסוים ויודע להשיגו, בין אם הוא זקוק לאוויר לנשימה או למים לשחות בהם או לאדמה להתחפר בה.

החיים הפיזיים מתנהלים על פי חוקים ברורים והחי מצויד בכלים התואמים לצורת חייו כדיי לספק את צרכיו הדרושים כדי להתקיים.

התרבות האנושית, מציגה מראה מורכב ביותר של התנהלות. כה מורכב, שההקשר בין מראה זה לבין הבסיס הראשוני, קרי – הרעב, מטושטש ובלתי ניראה. בלתי ניראה, אבל, נמצא בבסיס כל המורכבות הנשקפת.

בסקירה פשוטה, הקשר זה מתברר כנוכח. כול תופעה אנושית תרבותית היסטורית מתחילה מהנקודה הזו. מה שמזין את כול התופעות האנושיות המורכבות, נובע בסיכומו של דבר, מהבסיס הראשוני, הדחף לחיות, להיות מוזן ולהתקיים.

האדם מתחבר לאחרים כדיי שכוחו האישי יועצם ויכולתו לספק את מזונו תהייה טובה יותר. בסיכומו של עניין, כל חברה שהיא, עסוקה בכללותה, בהשגת מזון. חברה שמתקשה בהשגת מזון לחבריה, היא חברה נחשלת, נחותה, חלשה, שמתקשה בנוסף לאפשר לחבריה חיי נוחות ורווחה, התפתחות והתקדמות.

בתוך החברה, פועלים כוחות שונים שמניעים את הדחף הזה. החזק, בעל הדחף החזק והכלים הכשירים יותר אינו מהסס להשתמש בחלש ממנו כדיי להעצים את יכולתו לספק את מזונו, אלא שבחברה האנושית התרבותית, תהיינה לדבר השלכות מורכבות ביותר, ותיווצר דינאמיקה שתקוים על אותו הבסיס של חזק מול חלש, אלא שלא אחת, התפקידים בהקשרים שונים עשויים להתחלף, הווה אומר, החלש יהפוך לחזק והחזק לחלש. הדבר מתרחש תוך כדי תהליכים משתנים בתחומי חיים שונים, שכוללים, צורות שלטון, פוליטיקה, אינטרסים, אידיאלים, ערכים , שכולם הם פנים שונות של כלים האמורים בסיכומו של עניין, לספק – רעב.

דחף זה, הדחף לסיפוק הרעב, הוא הבסיס לחיים וכמו כן, הוא סמל של כל שאר התופעות.

כל תופעה, מונחת על ידי צורך ודחף לספק את הצורך. הצורך מעורר דחף, הדחף מעורר את הרצון, הרצון מאיץ את התהליך לכדיי פעולה להשגת המטרה ומימושה. לשם כך, כל חי ישתמש בכלים העומדים לרשותו כדיי לממש את מטרתו.

הדחף לחיים, מתחיל, מנקודת ריקות וחוסר. ריקות וחוסר אלו, הם – הרעב.

הרעב, יכול להיות פיזי, רעב למזון. ולא פחות, לכל דבר אחר. הדחף למשהו, הרצון למשהו, מתעורר כשאין משהו. כשאין משהו, שיש בו צורך כדיי להתקיים. ה משהו הזה בחיי האדם, יכול להיות פיזי, רגשי או רוחני. זאת, משום מורכבותו של האדם, שמתקיימים בו רבדים שונים של קיום, ששואף לספק את צרכיו ברבדים השונים המתקיימים בו.

ישנם צורות חיים, שככל הידוע לנו, מקיימות את חייהן ברובד הפיזי בלבד, ישנן אלו, שיש בהן רובד פיזי וגם רגשי, עד כמה שידוע, ניראה, ששונותו של האדם משאר בעלי החיים היא בתוספת של הרובד הרוחני.

יחד עם זה, חלק מהתופעות שמאפיינות את האדם מתקיימות גם בבעלי חיים אחרים, כמו למשל, חיים בקבוצות, כלומר, חיים חברתיים, יחסים בין אישיים וחברתיים. או, יחסי גומלין בין קבוצת בעלי חיים אחת לאחרת. ההבדל בין האדם לבעלי החיים, שלאדם, יש צורך להעניק ערך מוסף לחייו ולתפיסתו את מקומו במערכת הכוללת של החיים. מה שברור לחלוטין לכל בעל חיים אחר, שפועל כדיי לספק את צרכיו ומשתנה בהתאם לתנאי הסביבה, אינו ברור לחלוטין לאדם, שמחפש ויוצר משמעויות כאלו ואחרות לצורת התנהלותו.

שאר בעלי החיים חיים על פי חוקים ברורים באופן אינסטינקטיבי, שעה, שהאדם, עוסק בהגדרת חוקים והענקת משמעות לחוקים אלו.

יש באדם צורך ודחף להעניק משמעות להתנהלותו בחייו. גם אם תוכן המשמעות משתנה, מתרוקן ומתמלא בתכנים חדשים, הצורך הזה, מתחיל מריקות שמעוררת דחף שמעורר רצון ומוטיבציה ברמה כזו או אחרת כדיי למלא את הריקות הזו, את הרעב הזה.

סביב הנושא של הצורך והדחף לספק את הריקות, את הרעב, מתרחשת הדרמה הגדולה של החיים, כאשר היא לובשת אין סוף פנים של התבטאות.

בעולם החי, מתקיימות הירארכיות חברתיות ובין אישיות בהקשר זה. כך גם, בעולמו של האדם, אלא שמטבע הדברים, בהיותו של האדם יצור מורכב מרבדים שונים, בא הדבר לביטוי ברבדים שונים ובואריאציות רבות ושונות.

החברה האנושית, מוצאת דרכים רבות ומתוחכמות לביטויו של הבסיס הזה. השגת המזון וחלוקתו, משמשים רקע להתפתחותה של תרבות והליכותיה של החברה, שמקיימת את החוק הבסיסי והוא סיפוק הרעב. הכלכלה, המסחר, הפוליטיקה,ההתארגנות החברתית, מושתתים על כך, ובתוכם, מתנהלות דינאמיקות רבות ושונות שמייצרות את המופע של החיים.

מבחינה אסטרולוגית, חמשת הכוכבים האישיים הם שמסמלים את הכוחות הפועלים בהקשר הזה.

השמש ומרס, הם כוח החיים הדחף לחיים והמוטיבאציה לחיות, כאשר הימצאותם במזלות מסוימים וכו' מסמלים את רמת המוטיבציה ואת הדחף להשיג את שדרוש כדיי לקיים את החיים, הירח ו וונוס, מסמלים את הרעב (במישורים שונים) והצורך לספק אותו, ומרקורי, מסמל את היכולת לקשר בין אלו ואת היכולת למצוא את הדרכים כדיי לממש את השגת הרצוי והשגת הסיפוק.

יופיטר מסמל את הצורך בהענקת תוכן ומשמעות לדחפים לצרכים ולרצון, לסיפוק הצרכים, ושבתאי מסמל את ההתארגנות, החוקים וההסדרים הנוצרים כדי להגיע לכך.

אוראנוס מסמל את הקולקטיב ושאיפתו לחבירה משותפת להשגת המטרות , את האידיאלים החברתיים , המחקר והתחכום ששואף לשפר ולהמציא את מה שיעניק ערך מוסף כלל אנושי וחברתי, להתנהלותה של החברה האנושית על הבסיס העקרוני של הצורך לסיפוק הרעב.

נפטון, מסמל את הדמיון ההשראה ויכולת ההזדהות, את השאיפה למשהו שהוא מעבר לסיפוק, את היכולת להקריב את הצרכים הדחפים והרצון לסיפוק למען משהו נעלה יותר.

פלוטו, מסמל את סוד החיים והגורל, את תהליכי החיים והמוות, את התשוקות והשחרור מהן.

וכירון, מסמל את הכאב, את הפצע, שהרעב מקיים בנו כנאלצים להשמיד חיים כדי לחיות, וגם, את הריפוי של פצע זה, שמתבטא בויתור, בנתינה, בשאיפה לרפא את הפצע הזה על ידי ריפוי פצעיו של האחר.

מרקורי בנסיגה ~

מרקורי, אשר מסמל את החשיבה, את יכולתנו לחשוב להבין לקלוט ולעבד מידע, להוציא מסקנות ולקשר בין נושאים שונים, את כושר התנועה והתקשורת יכולת הביטוי , ועוד, זה שמסמל את יכולתנו ליצור הקשרים במחשבה וגם בפועל, לבצע פעולות מורכבות, לשלוט ולכוון את התנועות שאנחנו עושים במרחב בו אנחנו נתונים, יכולת הדיוק, היכולת להעלות מידע ולחברו לאחר ולבטא זאת בתובנה ובפועל, זה שמסמל את יכולתנו לתקשר עם אחרים, ברמות כאלו ואחרות במישורים שונים, כוכב זה, ב 6 לספטמבר ניכנס למצב של נסיגה במזל מאזניים, כהרגלו, הוא עושה זאת בערך שלוש פעמים בשנה.

מתוקף הימצאו במזל מאזניים, ניראה שהפעם, תתבטא הנסיגה בעיקר ועם דגש, על כל מה שניתן להגדירו כ – יחסים.

אין זה אומר, שלא תופענה התופעות המקובלות על מרקורי בנסיגה בכל מזל שהוא, תאונות גדולות יותר או פחות, מריבות, קצרים בתקשורת המילולית, או בתחומים כמו טלוויזיה מחשבים מכשירי חשמל וכדומה. הכול בהתאם למיקומו של מרקורי אצל כל אחד במפה האישית וההקשר שנוצר עם מרקורי בנסיגה במפה האישית.

ובכל זאת, ניראה, שהדגש הפעם יהיה על יחסים. וכשמדובר על יחסים, אפשר לכלול בהם סוגים שונים של יחסים, בין מדינות, דתות, קבוצות אידיאולוגיות, האדם הפרטי והרשויות, האדם הפרטי בחברה בכלל, וביחסים אישיים בפרט.

כאשר מרקורי בנסיגה, זה מסמל מצב, בו יש נטייה להגזים מצד אחד, ומצד שני, צורך לעצור ולספור עד עשר. מקורן של תאונות הוא בדרך כלל תוצאה של הגזמה כל שהיא או טעות, בהערכת המרחב הניתן לתמרון, השליטה או הקשר שנוצר בין תפיסת המצב והתגובה, משובש משהו, ומתרחשת תאונה קשה או קלה יותר, בואריאציות שונות. זה יכול לקרות במטבח כשחותכים סלט לארוחת ערב ועושים תנועה מוגזמת עם הסכין וחותכים או דוקרים אצבע, או, שמפספסים מדרגה כשיורדים בדילוג מהיר במדרגות, ועוד ואריאציות מסוג זה למיניהן. לא פחות, זו יכולה להיות טעות בהערכת המצב במרחב התנועתי, ועשיית טעות כמו לחיצה על הגז במכונית במקום על הברקס...וכו'.

ושוב, הפעם, מאחר ומרקורי נמצא במאזניים יש להניח שיהיו ביטויים של המצב במערכות יחסים שונות.

נסיגתו של מרקורי בהקשר זה, עשויה לייצר מצבים בהם יחסים יעמדו לשיקול מחודש לבחינה מחודשת, להשוואה עם מצבי עבר עם מוטיבציה לפתור בעיות שלא נמצא להן פתרון עד כה, או לחילופין, הבנה של המצב או פרטים שבתוכו והגעה למסקנה שאין ליחסים האלו סיכוי להגיע להסכמה בין הצדדים.

יחסים יעמדו לשיקול מחודש בהקשרים שונים, זו עשויה להיות הזדמנות למצוא פתרון לתכני יחסים שלפני כן הגיעו למבוי סתום, רעיונות חדשים יעלו ויאפשרו לגשר בין הצדדים.

באותה מידה, בנסיגתו זו של מרקורי, התחלות של יחסים עשויות להיתקל במחסומים וקשיים שמחייבים שיקול ויוצרים התלבטות ודילמות בקשר לכך, זה יכול לבוא לביטוי בעניינים שקשורים לעבודה ומערכות היחסים המתרחשות בה בין האדם הפרטי לבין שאר העובדים או אלו שמעליו, בהקשר של יחסים במשפחה, יחסים זוגיים ויחסים בין הורים לילדים, הכול תלוי במצב הכוכבים במפת הלידה והמעבר המסוים הזה וההקשרים שהוא יוצר אליה.

החלטות ופעולות שונות שאדם עשה במיוחד בנושא של יחסים, לפני הנסיגה, עשויות לעמוד לבחינה מחודשת בשלב הזה, תקריות כאלו ואחרות עשויות להתרחש בתחום הזה ולהעמיד את האדם במצב שישקול מחדש את תגובותיו מסקנותיו רצונותיו והחלטותיו לגבי מה שקורה בינו לבין האחר או האחרים.

דבר דומה עשוי להתרחש גם ביחסים חברתיים כאלו ואחרים, בתחום הפוליטי, יחסים דיפלומטיים, קשרי מסחר, ותקשורת בכלל, כמו כן, בתחום התנועה באוויר וביבשה, העברת מידע, חינוך, תרבות, ויחסי אנוש בכלל.

ראוי לציין שוב, שמאחר ומרקורי נמצא במצב נסיגה במזל מאזניים, עיקר התופעות יתבטאו במאמץ לייצר איזון והרמוניה בין צדדים שונים, ויודגשו נושאים שאין בהם איזון והרמוניה.

מצב זה יתקיים במשך שלושה שבועות , שלפני התחלתם כבר היו איתותים לכך, וגם אחרי סיומם, יהיו עוד כמה ימים שיבטאו תוצאות של התקופה.

כעס ~

כעס, הוא תגובה רגשית ספונטאנית, שהגירוי להופעתו יכול לבוא מסיבות רבות ושונות. בדרך כלל, זה עשוי להיות תסכול, פגיעה וכאב, סכנה, או תחושה של קצה, גבול שנפרץ.

הכעס, ניזון מאותו בסיס עקרוני שממנו אדם פועל, עושה, יוצר, מתפתח, ומתקדם. הוא נובע, מאותה אנרגיה שיוצרת ריגוש התלהבות או שמחה.

אותה האנרגיה, מפעילה תגובות שונות בהתאם למצב בו אדם נמצא, מה שיכול להיות שונה מאדם לאדם, הוא הסגנון בו תגובות אלו באות לביטוי.

הכעס, הוא תגובה ספונטאנית שגירוי כל שהוא מעורר אותה, זו התרחשות של חוויה רגשית, שעשויה להעמיד את האדם במצב של חוסר שליטה, בדרך כלל זמני, שמשחרר אנרגיה שנצטברה ומשתחררת כשהיא מגיעה לקצה גבול השליטה עליה, שיכול להיות שונה מאדם לאדם.

במשך חייו, אדם נתקל בהקשרים שונים בדברים שיוצרים בו תסכול כאב פגיעה פיזית או רגשית, תחושת איום ולחץ, כשלון, ועוד.

צורת ביטויו של הכעס עשויה להיות מאד חריפה והרסנית, או מאופקת ומתבטאת בדרכים מוסתרות, ולעיתים, הרסנית לא פחות לאדם עצמו ולמי שבסביבתו.

לעיתים, תגובת כעס, יכולה להביא לסיומו של מצב מורכב בצורה חיובית או שלילית. לעיתים, היא עשויה להרוס משהו שמוטב לו שייהרס ולאפשר למשהו חדש לצמוח.

הכעס, עשוי למצוא לעצמו נתיבי תגובה הרסניים או יצירתיים, משום שבמקורו, הוא נובע מעוצמה אנרגטית, מאותו המקום ממנו ניזון הרצון.

חשוב להבין, שתגובת הכעס, ניזונה ממצבור אנרגטי שמזין התבטאות, מזין דחף כל שהוא, מזין את הרצון והיצירתיות, את המיניות, הפעילות, היכולת להתמודד, הכוח הפיזי והנפשי,

את המוטיבאציה , ובאותה מידה הוא יכול להזין הרסנות כפתרון ללחץ כזה או אחר.

כעס הוא מצב שמלווה בתופעות שונות בניהן תופעות פיזיות כמו דפיקות לב מואצות, מתח בשרירים, נשימה מואצת לעיתים קוצר נשימה.

כשתינוק נולד, דרכי התבטאותו מאד פשוטות ואפשר גם להגדירן כברורות לרוב. הוא רגוע כשהוא מסופק ונינוח, וחסר שקט כשהוא רעב או חש לא נוח מבחינות כאלו ואחרות, כשכואב לו או כשמתעורר בו פחד. כבר בשלב מוקדם, כשהוא חש חוסר תגובה מצד אלו שהוא תלוי בהם, הוא עשוי לבטא כעס, בדרך כלל, על ידיי בכי עז ואפילו צרחות, ותנועות ידיים ורגליים שמאפשרות להבין את אי הנוחות שלו.

בשלב מאוחר יותר, ככל שהוא גדל, הוא מקבל תגובות מהסביבה על ביטויי הכעס שלו, ותגובות אלו, מלמדות אותו, שכדאי למצוא דרכים שונות לביטוי הכעס, ובמצבים מסוימים אפילו להדחיק אותו ולאפק אותו כל עוד זה אפשרי לו. הכול תלוי במבנה הבסיסי של אישיותו.

מכאן והלאה, יכולות להיווצר שלל תופעות של ביטוי הכעס. רצוי כמובן, שדרכי הביטוי תאפשרנה שחרור של הכעס, אך יחד עם זה, שלא תהיינה הרסניות ללא הבחנה.

שחרור כעס, הוא צורך, שאם אינו מתבטא בדרך כל שהיא, הוא עשוי להפוך למפלצת מסוכנת והרסנית לאדם עצמו ולזולתו שלידו.

כעס, הוא רגש שבשיאי עוצמתו עשוי להוביל אדם לפעולה כזו או אחרת, שתיצור מצב בלתי הפיך או ניתן לתיקון.

מאחר וכעס מופעל על ידי רגשות שונים והוא תגובה על רגש, לא אחת, הוא יכול לשמש לאחרים כלי להפעלת האדם באופן הרסני, על ידי מניפולציות כאלו ואחרות שתפעלנה אותו, וכך ישמש כלי בידי אחר, לביצוע פעילות הרסנית או מסוכנת.

זה בתנאי שהאדם לא מודע למה שמפעיל אותו והוא עשוי ליפול קורבן מרצון לרגשותיו שלו, ולשמש כלי בידי האחר לביצוע ויישום מטרותיו של האחר, כאשר האדם עצמו משתכנע שמשהו מכעיס מתסכל מפחיד וממריד אותו מספיק כדיי לבצע פעילות כזו או אחרת .

לדוגמא, מלחמות מתבצעות באופן מעשי בידי קבוצות, שהשתכנעו שיש הצדקה להרוג ולהשמיד את הקבוצה העומדת מולם. השתכנעו שהם בסכנה, אם לא יפעלו, אם לא יהרסו וישמידו את האחרים המאיימים עליהם ועל הישרדותם.

בדרך כלל, מה שמניע את המשכנעים האלו, הם אינטרסים שאין להם קשר להישרדות, אלא לכוח שליטה וגם הון. בעלי האינטרס, יודעים לשכנע את הקבוצה, על ידי עוררות של כעס, שיש לעניין סיבות של הישרדות, של אידיאלים, של זכויות, ועוד ועוד מסוג זה, כאשר מאחורי הדברים עומדים אינטרסים שונים לחלוטין.

וראינו לכך אין סוף דוגמאות בהיסטוריה האנושית, השאלה עד כמה אנחנו מסוגלים או רוצים להתייחס לנקודה ולקחת אחריות על מה שמפעיל אותנו.

כעס, הוא תגובה רגשית ראשונית על כל תסכול קושי וכאב, ועל ידי יצירת תסכול קושי וכאב, אפשר להגיע להפעלת הכעס בצורה מכוונת של רבים על ידי מועטים.

ההשלכות של תגובה רגשית זו, יכולות להיות מאד הרסניות אצל האדם כלפי עצמו. לעיתים, בצורה של פגיעה פיזית לאו דווקא מודעת ומתכוונת לכך, אלא כתוצאה. עוצמתו של רגש זה,ככל שהיא מודחקת ומרוסנת, כך רמת הגירוי הנדרש כדיי להעיר אותה להתבטא, ולעיתים, הגירוי יכול להיווצר על ידי פגיעה בבריאות הפיזית או הנפשית.

לעיתים, הכעס המודחק פועל כמו ערכה להשמדה עצמית, ומתבטא בדרכים מתוחכמות בחשאי בתהליכי הרס עצמי כזה או אחר.

הכעס, מציב בפני האדם אתגר של התמודדות בין תגובה רגשית ספונטאנית על איום או תסכול, ובין מערכת ההגדרות וגישתו ותפיסתו את החיים והמציאות.

ושוב, חשוב להזכיר, שהכעס ניזון מאותה האנרגיה שניזונה ממנה היצירתיות המיניות היכולת לפעול ולהתקדם, היכולת לרצות.

זו אותה האנרגיה שמפעילה ספורטאים, או אנשים הנענים לאתגרים שונים, אנשים יצירתיים, אמנים, רקדנים, שחקנים ציירים מוזיקאים.

לעיתים קרובות, כשהיצירתיות מדוכאת, היא תבטא את עצמה דרך תגובות כעס שונות. בדומה, יצרים אחרים שונים, כשיהיו מדוכאים או מודחקים מסיבה זו או אחרת ולא ימצאו דרך מעודנת לבטא את עצמם, תופענה תגובות כעס והרסנות.

מבחינה אסטרולוגית, כעס, הוא אחד מהתגובות שמסמל כוכב מרס. מיקומו של כוכב זה במפת הלידה, מסמל את צורת ביטויו של הכעס אצל בעל המפה.

אופי הביטוי של הכעס יתבטא דרך המזל בו מרס נמצא, והבית בו הוא ממוקם, יצביע על תחום רגיש שבו יבוא הכעס לביטוי במיוחד.

וכמובן, ההיבטים שנוצרים עם כוכבים אחרים יוסיפו מידע על הנושא.

ושוב, חשוב לציין שזה לא התוכן היחידי שמרס מסמל , מצטרפים לכאן גם צורת הפעילות, המיניות, היצריות, האומץ, כוח הרצון, המוטיבציה והכיוונים בהם היא מתבטאת, הנושאים שבעל המפה מוכן להתמודד איתם וחשוב לו להתמודד איתם בצורה פעילה בסגנון מסוים, מה הנושאים שמאתגרים את בעל המפה ומעוררים אותו לפעול. ועוד.

כלומר, בין כל שאר הנושאים שכוכב מרס מסמל במפה, הוא מראה את אופי ביטויו של הכעס, אם הוא מוחצן ומבטא את עצמו בצורה סבירה או הרסנית, אם הוא מודחק ופועל דרך ערוצי ביטוי חלופיים, אם יש לאדם כלים להתמודד עם כעס שמופנה אליו, וזה שהוא חש בתוכו. וכיצד הוא מבטא זאת.

ערכים - ערך עצמי (1)

ערכים, הם תוכן מנחה. תוכן, שאדם רוכש ומגדיר ומתנהל על פיו. ערכים, הם אוסף מצטבר של תכנים שהאדם מגיע אליהם תוך כדיי התפתחותו , והם מובנים בו על הבסיס של תכונותיו, התנסויותיו בחייו בשילוב עם חוויותיו במגע עם הסביבה,בתחילה הקרובה אליו ביותר, כמו הוריו משפחתו והסביבה בה הוא גודל ונמצא, הערכים אותם הוא קולט מהסביבה איתם הוא מתחבר או מתנגד להם, ואלו, שהוא קולט בשלב מבוגר יותר של חייו מהסביבה המורחבת, והקבוצה האנושית בה הוא נמצא, הארץ בה הוא גודל, והעולם בכלל, כחברה אנושית מורכבת מצדדים ותכנים רבים ושונים.

ערכים, הם תכנים שיכולים להשתנות בשלבים כאלו או אחרים של חיי האדם, תוך כדיי התנסויות ומגע עם תכנים כאלו ואחרים. יש גורמים רבים המשפיעים על בחירתו של אדם בערכיו המנחים. לא אחת, הוא חש, שנמצאים בו ערכים מנוגדים שיוצרים בו אמביוולנטיות, או דילמות או קונפליקטים, ושעליו שוב ושוב להגדיר את אלו שעל פיהם הוא יתנהל.

הערכים מאפיינים את היחיד ואת הקבוצה ומגדירים את התכנים אותם האדם כיחיד וכחלק מהכלל, בוחר כמגדירים את מה שראוי או לא ראוי שינחה אותו ואת הכלל אליו הוא משתייך או רואה עצמו כמשתייך לו. הם התכנים הגלויים או הסמויים שמנחים את ההתנהלות האישית והחברתית.

הצורך בערכים נובע מהבסיס שהוא – הישרדות. אלו תכנים הנבנים בואריאציות שונות, כדיי לאפשר לאדם התנהלות סבירה במלחמת ההישרדות שלו.

כל עוד האדם הוא תינוק, בעיקרון, צרכיו מסופקים לו על ידי המטפלים בו, פחות או יותר, צרכים כמו מזון, חום, או תנאים של נוחות ובטחון, שהם צרכים בסיסיים הדרושים לכל יצור חי כדיי לשרוד.

בשלב יחסית מוקדם, מתעוררת מודעותו לרצון לסיפוק של צרכיו, העובדה שבתחילה הוא מקבל זאת מהמטפלים בו, מפגישה אותו במוקדם או במאוחר יותר עם העובדה, שיש לו אינטרסים משלו, שיש לו צורך או דחף, ליצור הפרדה בין המודעות לצרכיו, ובין האחרים.

המפגש הזה עם רצונותיו שלו , מפגיש אותו בשלב מאד מוקדם עם תגובות מהסביבה. בשלב הזה, הוא רוכש ערכים מנחים מהמטפלים בו, הוא לומד, שיש ערכים של מותר ואסור, שלי ושלך, שיש יחסי גומלין בין ערכיו (שבשלב הזה הינם מצומצמים ובסיסיים למדי) ובין תגובות הסביבה. ובמקביל, בתוכו, נבנים מושגים ותכנים שמייצרים בו תגובות פנימיות ודינאמיקה רגשית שתשמש רקע להגדרת הערך העצמי שלו בעיני עצמו.

בשלב הראשוני , עדיין רואה התינוק את העולם , כלומר, את עצמו והמטפלים בו וסביבתו הקרובה, כחלק בלתי נפרד ממנו, הוא עדיין אינו יודע לעשות הפרדה בינו לבין האחר, הוא אינו מודע לנפרדותו. בשלב בו הוא מגלה את העובדה שיש אותו עצמו, ויש את האחרים שהם עצמם. הוא לומד, שכדיי להתנהל בצורה הטובה ביותר כדיי לשרוד, עליו להגדיר את עצמו בנפרד מזולתו, אך גם, לתקשר עם זולתו כדיי לשרוד ולהרגיש מסופק ונינוח, בשלב הזה, הוא רוכש ערכים מגדירים של טוב ורע, אסור מותר, שלי שלך, שהתכנים שלהם מוקנים לו על ידיי הסביבה בה הוא נמצא. תגובת הסביבה על התנהלותו מלמדת אותו שככל שיגיב בקבלת הערכים המוקנים לו, כן ייטב לו, והוא מתנהל על פיהם עד השלב הבא, שהוא שלב המרד, שלב, בו התינוק – ילד, מבחין בין עצמו לזולתו ומתנסה בהתנגדות לערכים הסובבים אותו, וקולט, שזה מביא אותו לאי נוחות, ומתרצה, או שלא, בקצב ובהתאם לאישיותו.בשלב מאוחר יותר שמוגדר כ – גיל ההתבגרות, הוא משתמש במרד כדרך להגדרת ערכיו העצמאיים בנפרד מהוריו ומשפחתו , ובתאום עם ערכים שהוא בודק בשיתוף עם הקבוצה בה הוא נמצא. בשלב בוגר יותר, הוא מעצב את ערכיו כאדם בוגר, שיודע להבחין בין ערכיו הפרטיים ואלו של החברה ולהתנהל איתם. כל זה, כתיאור התפתחותי עקרוני, שיש לו ביטויים שונים מאדם לאדם.

יחד עם זה, חשוב לציין, שמפגש עם ערכים של הסביבה ומרד בהם, הם תופעה שמלווה את האדם לאורך כל חייו ומשמשת לו כר לפיתוח עצמו וגילוי של דרכים שונות בהן הוא בוחר את התוכן העצמאי של תכני הערכים על פיהם הוא מתנהל בחייו, בינו לבין עצמו ובינו לבין החברה בה הוא חי.

מתוך המקום הזה, נוצרות גישות תפיסות והתייחסויות שונות אל החיים שמבטאות את עצמן גם בחייו הפרטיים של האדם וגם של החברה ושלו בתוכה, החברה, מתפצלת לתכניי ערכים שונים זה מזה, ונוצרים קונפליקטים בין התכנים השונים, והאדם הפרטי בוחר, לאלו מהם הוא משתייך או רואה את עצמו כשייך להם, אלו מהם, הם המנחים אותו בהתנהלותו.

יש להניח, שאדם בשלבים שונים של חייו, ישתמש בתוכן ערכי כזה או אחר כבסיס, אבל יחד עם זה, הוא עשוי לשנות תוכן ערכי בהקשר כזה או אחר עם התפתחותו. חוויות שמשאירות את רישומן עשויות להביא את האדם לשנות את תכניי הערכים ברמה כזו או אחרת, או בהקשרים מסוימים.

הצורך להגדיר ערכים נמצא תמיד, התוכן, עשוי להשתנות.

בזמנים קדומים, בשלב בו פעל האדם מתוך האינסטינקטים שלו, הדחף הראשוני שנענה לו היה הדחף לספק את רעבונו. הוא קטף או הרג כדיי לאכול. הדחף השני, היה דחף המין, שגם הוא נועד להישרדות והמשכיות. ככל שהתפתחה מודעותו של האדם, ככה פיתח דרכים מתוחכמות יותר כדיי לספק צרכים אלו, בתחילה, היה צייד ונודד בודד שחטף בשני המובנים את כל שבא ליד, בשלב מאוחר יותר, גילה את הערך שיש להצטרפותם של יחידים לקבוצה, מה שהעצים את כוחו ויכולתו לשלוט בהשגת המזון, ובני זוג למין להתרבות, וליצירת מוגנות מוגדרת, מה שהגדיל את כוחה של הקבוצה. כך נוצרה חברה שמשתפת פעולה ומנהלת יחסי גומלין בין השייכים לה, ושעם הזמן, למדה להתמקם ולהגדיר את מיקומה כבסיס לחיים נוחים שמתנהלים על פי חוקים וערכים שמשרתים את הקבוצה והיחיד.

החברה האנושית בכללותה, לאורך ההיסטוריה עברה שינויים בתכניי הערכים על פיהם היא מתנהלת, וכך עד עכשיו. חברות שונות, מתנהלות לאור ערכים שונים, מה שמפעיל תהליכים של קונפליקט בין חברה כזו לאחרת.

גם בתוך קבוצה חברתית שמאחדים אותה ערכים מסוימים, מתנהלים קונפליקטים בין היחידים השיכים אליה מה שמייצר תת קבוצות באותה חברה. וגם, בין האדם לבין עצמו, יכולה להיות התנגשות בין ערכים שמייצרת בו קונפליקטים כאלו ואחרים.

קונפליקטים אלו הם חלק מכוח מניע להתפתחות של תהליכים שמשנים ערכים וצורות התנהלות חברתיות.

כל ערך, בין אם הוא מערכת תכניי ערך חברתיים, או אישיים, הוא פועל יוצא של הגדרת הערך, והשוואתו להתנהלות המתרחשת בחיי החברה ובחיי הפרט.

כלומר, כשתוכן מסוים, מוגדר כערך חיובי, תהייה ההתנהלות החברתית או האישית בהתאם לערך שניתן לתוכן הזה, בהצלחה טובה יותר או פחות.

במצבי קונפליקט, יעלו לשיקול מערכות תכניי התכנים הערכיים השונים, והפתרון לקונפליקט ייקבע על ידי ההתייחסות החברתית או האישית לרמת הערך שניתן לתכנים השונים.

תחושת הערך העצמי גם היא מצטרפת לאותו עיקרון, כשאדם חש שהוא מתנהל על פי צרור הערכים שסיגל לעצמו, הוא חש שלם עם עצמו, כשהוא חורג מההתנהלות הזו, הוא חש , טועה, ואשם, ולא שלם עם עצמו.

ברוב המקרים, מצטרפות חוויות היסטוריות לרקע ממנו החברה מארגנת את תכני הערכים לפיהם היא מתנהלת, וכן, האדם לעצמו, יחסי הגומלין שבין תינוק – ילד להוריו, הם אחד מהמקורות העיקריים לתחושת הערך העצמי שלו, שגם, אם כשהוא מתפתח ומתבגר, ומערכת זו עוברת שינויים, דפוסי תגובה שבו, עדיין מגיבים על תחושותיו לגבי עצמו וחייו, ולעיתים, גם אדם שברובו חש שהוא מתואם עם מערכת הערכים שלו, עדיין , בתוך תוכו עשוי לקנן חשש שאינו תואם את הערכים שספג, או, שגם אם יהיו אלו שיצר בחייו שונים לחלוטין מאלו שספג, עדיין עשויים אלו לגרום לו להגיב על פי הדפוסים הקודמים.

לדוגמא – אדם שבילדותו הייתה נוכחות הוריו מועטת מסיבות שונות, עשוי לחוש ננטש, ולפתח ערכים בהקשר של הורות, שתוכנם מוכרז במלוא הכוונה, שילד אמור להיות מרכז חייו של הורה, הוא עשוי להתחבר לתיאוריות שמטיפות לקשר רציף עם הילד כבסיס לגידולו של ילד מאושר. או ההפך, הוא עשוי להתחבר לתוכן ערכי שמטיף, שיש לעשות הפרדה בין ההורה והילד בהקדם האפשרי, ולהכניס את הילד למסגרות חינוכיות מרוחקות ממנו. מכאן והלאה, עשויות להופיע שרשרת שלמה של תגובות ותחושות פנימית, שהן פועל יוצא של חווית הילדות שבבסיס, ולייצר קונפליקטים שיעמדו בדרכו של האדם לתחושת שלמות והערכה עצמית.

המצב האידיאלי הוא, כשהאדם חש שהוא שלם ושיש הרמוניה וחיבור בין מערכת הערכים שלו ובין תחושת הנוחות של עם עצמו, הפועל היוצא מכך, היא תחושת ערך עצמי נוחה.

אחת הטעויות הנפוצות בחיי האדם הפרטי, היא העובדה שהוא חש, שכדיי להעריך את עצמו הוא זקוק להד חוזר מהאחר שיאשר את ערכו . טעות זו מבוססת על מה שאפשר לכנות אותו חינוך, חינוך בעל מערכת ערכים מוגדרת שהאדם נידרש לעמוד במבחן שלהם, ועל ידיי כך, לזכות בהערכה ברמה כזו או אחרת שתספק לו תחושת ערך עצמי. זה , כל עוד, הערכתו העצמית מבוססת על ההד שיקבל מהסובב אותו.

לדוגמא, ילד שנמצא בסביבה חינוכית שמצפה ממנו להתנהגות מסוימת, שמבחינתו ומבחינת מבנה אישיותו, מתסכלת אותו ומונעת ממנו לפתח את עצמו בהקשר מסוים, שבתוכו, מתקשה להגיב בשיתוף פעולה עם ערכי הסביבה, וכתוצאה, מבטא התנגדות בצורה כזו או אחרת, ועשוי לזכות בתגובה שלילית מהסביבה, ולחוש שמשהו בו פגום או חסר ערך. כלומר, הסביבה קובעת ומגדירה מהו ערך, ואם האדם מסיבה כזו או אחרת לא פועל ומתנהל בהתאם , הוא זוכה בתגובה שלילית ועשוי לפתח תחושה שהוא עצמו חסר ערך.

עניין זה, מושתת על השלב, בו האדם נהייה מודע לצורך שלו באחר, כשהוא נהייה מודע לכך, שהתחברות לאחר ולאחרים מעניקה לו יותר כוח ואפשרויות להתמודד עם החיים וההישרדות. הוא מבין בדרך זו או אחרת, את עיקרון שיתוף הפעולה.

זו בעיה מורכבת, משום, שבהחלט להד שאדם מקבל מהסביבה יש מקום בחייו ובהתנהלותו, ובעיקר, בתחושת הנוחות שלו.

אלא ש רצוי שיבין שערכו הוא ערך בסיסי שמולד בו מעצם העובדה שהוא קיים, ורק אחר כך, יישקל ערכו על פי ערכים שלו עצמו ושל החברה הסובבת אותו.

רצוי שאדם ישקול את ערכיו בהתאם למנגנונים האישיים שלו ויבחר את הדרך בה ייצור תאום יותר או פחות עם ערכי החברה שבו הוא חי. אין זה מוריד מערכו הבסיסי ולא כלום, מה שכן, זה ייקבע את תגובת החברה על ערכיו, ובידיו ההחלטה, עד כמה הוא וערכיו תואמים את אלו של האחרים, ובאיזה מידה הוא מוכן להתפשר על ערכיו האישיים לעומת או בשילוב אלו של החברה.

המהפכות הכי גדולות וחשובות שנעשו, נעשו בידי אנשים שחשו נאמנות גדולה יותר לערכיהם האישיים מאשר לאלו הנהוגים בחברה בה הם חיים. ככה גם תגליות בתחומים שונים. ערכים הם דגל מוביל בהתנהלותו של האדם בחברה, ולעיתים, דווקא המורד באלו הקיימים, שיש לו חזון , עשוי להביא מערכת ערכים שונה מזו שקיימת נכון לרגע זה, ודבר זה, מחלחל אל החברה, ומשפיע על היווצרותם של ערכים חדשים, לטוב ולרע.

לעיתים קרובות, יש פער גדול בין מבנה אישיותו של היחיד, צרכיו ודחפיו, ובין הערכים שמנהלים את החברה בה הוא חי, הפער הזה, יכול להופיע בצורות שונות, ולהטריד את היחיד יותר, ככל שהפער יהיה גדול יותר.

ערכים ותחושת הערך העצמי, קשורים האחד לשני במובנים רבים, ומעצבים את התייחסותו של אדם לעצמו ולחברה הסובבת אותו.

ההישג הטוב ביותר לאדם בהקשר זה, היא התחושה שהוא שלם עם ערכיו שלו .

ערכים-ערך עצמי (2) ~

מבחינה אסטרולוגית, הבסיס עליו בונה אדם את ערכיו, הוא הבית השני שבסדרת הבתים שבמפה.

הבית השני, מסמל תכנים, אשר נמצאים בבסיס אישיותו של האדם ומשמשים בסיס ורקע, למערכת הערכים וסגנונם, שתלווה את חייו. כמו כן, בהתאם, זה המיקום בו מתבטאת תפיסת המציאות של האדם, כלומר , בעל המפה, וכן, כיצד הוא חש ומתייחס לתחושת הערך העצמי שלו.

כמו כן, המזל שמאכלס את הבית, שליטו, כוכבים שנמצאים בו, יוסיפו מידע על הנושא.

מבחינה התפתחותית, כלומר, התפתחות האישיות, הבית השני, מכיל את התוכן שמראה את חווית ההפרדה שחווה האדם , את החוויה של הפרדה וההתחברות אל היותו ישות עצמאית, החיה בין ישויות עצמאיות אחרות. זה השלב בו אדם, כילד, מבין שיש אני ויש אחר, ושכל אחד הוא אני עצמאי. חוויה זו, תיחקק בישותו ואמורה להוביל אותו לפתח ישות עצמאית אינדיווידואלית, אך גם להנחותו להיות שותף, לשתף פעולה.

מתוך כך, הוא ילמד ירכוש ויפתח ערכים שינחו אותו בהתנהלות חייו הפרטיים והחברתיים.

וכמובן, שבלתי אפשרי לעשות הפרדה בין התוכן הזה, ובין שאר התכנים הנמצאים במפה, כלומר, שאר חלקי האישיות ומגמותיה.

באסטרולוגיה העתיקה, הגדרת תכניו של הבית השני, הייתה : כסף, רכוש, מעמד.

היחס אל הנושאים האלו, היה תכליתי ותאר את מצבו של האדם בהקשרים האלו, כלומר, מצבו הכלכלי, ממדי הרכוש שלו, ומעמדו בחברה כתוצאה מכך, ושינויים המתייחסים לנושאים האלו.

בתחילה, התפתחה חבירת קבוצתית במטרה להעצים את היכולת להשיג מזון ונוחות, בשלב מתקדם יותר, החזק, המוכשר יותר בהקשר הזה, זכה במעמד של מנהיג בעל זכויות יתר שהקבוצה נהנית מכישוריו ומעניקה לו את המעמד הזה. לכן זכה בנתח המזון הטוב יותר, וכן, באשה או נשים הרצויות יותר כדי לספק את מיניותו ולהתרבות.

כך נוצרו מעמדות, וערכים מנחים שעיקרם מתבסס על נכסים כערך למקומו ומעמדו של האדם בחברה בה הוא נמצא.

גם כיום, החברה נוטה להעריך את בעל הנכסים ולראותו כשייך למעמד גבוה, שכולל גינונים כאלו ואחרים שמבטאים זאת. גם האדם הפרטי, שעיקר עינינו הוא בצבירת נכסים, ועל כך מושתתים ערכיו, עדיין חש נוח במעמד שמיוחס לו, מה גם, שהוא זוכה בכוח שמאפשר לו לשלוט ולנהל נושאים הקשורים לרכוש וכסף של אלו, שהצלחתם בתחום זה פחותים משלו.

כל עוד ערכיה של החברה שמים דגש על הערכה לנכסים, יש להניח שהתנהלותה תהייה בהתאם.

ובסך הכול, עדיין אפשר לומר שהערכה זו, נובעת מאותו מקום ראשוני, של האינסטינקט הראשוני לספק רעב מין ונוחות.

היום, יש לנו אפשרות להתייחס לנושאים האלו במבט וגישה רחבים יותר, ולנתח את התייחסותו של האדם והמשמעות שיש עבורו לכסף, רכוש ומעמד חברתי, מתוך איזה ערכים הוא מתייחס לאלו, כיצד הוא קובע את עמדתו לגביהם, וכיצד הוא בונה לו מערכת ערכים מנחים בהקשרים אלו, מהי תפיסת המציאות שלו ותחושת הערך העצמי.

ניתן לראות תהליכים שהאדם חווה מתחילת מודעותו לעובדת היותו בעל ישות עצמאית החיה בתוך מערכת חברתית בעלת מושגים וערכים הקשורים בנושא, והיכן הוא ממקם את עצמו בתוך אלו, ומתוך כך, כיצד הוא מתנהל ביחסו לכסף רכוש ומעמד חברתי.

נוכל לראות, מהו אופי הנכסים שחשוב לאדם לרכוש לו, יהיו אלו נכסים חומריים או אינטלקטואלים או רגשיים או חווייתיים, ומתוך כך, מה יהיו ערכיו, מה יגרום לו תחושת סיפוק ונוחות או חסר שלהם. מה יניע אותו כדיי לפעול לרכישת נכסים אלו, וכיצד יתייחס אליהם ויציג אותם כהישגים בעלי ערך עבורו. מה יהיו התחומים בהם יפעל ובאיזה אופן יגיב על מצבים הקשורים בנושא, ומה יהיה יחסו אל אחרים בנקודת מוצא זו. מה יהיו הקריטריונים שישמשו אותו לחוש בעל ערך עצמי נוח או לא. מה המסרים העיקריים שספג מסביבתו הקרובה כילד, ובצירוף לחוויותיו שלו כישות עצמאית, חוויות שנטעו בו תחושת בטחון יציבות או חוסר שלהם, תחושה שצרכיו מסופקים או לא, כל אלו, עיצבו את יחסו לנושא.

סימן המזל שנמצא בבית השני, הכוכב השליט של המזל והבית, מיקומם במפה, בסימן מזל כזה או אחר, בבית כזה או אחר, היבטים שנוצרים בין אלו לכוכבים אחרים, כול אלו יסבירו את התמונה.

כמובן, שחשוב גם לזכור ולהתייחס לנעשה בבית השמיני הנמצא מול הבית השני, שיהווה מקור למידע מעמיק אף יותר על הנעשה ומסומל בבית השני.

אפשר לומר, שהבית השני הוא מראה, לרמת מודעותו של האדם להיותו בעל ערך עצמי אישי ומה הם הערכים על פיהם יתנהל במיקומו בחברה כשותף וכחלק ממנה.

לעומת מכן, הבית השמיני, הוא המישור הפרטי אינטימי של האדם, האווירה בה מתנהלים יחסיו עם עצמו, תחום בו נמצאים הכלים האישיים שהאדם מצויד בהם או חסר אותם כדיי לחוש ולברר את ערכו לעצמו, תחום שמשקף את יצריו ודחפיו והתמודדותו עימם, בפני עצמו , ובשיתוף עם הבית השני ותכניו, ערכיו האישיים כתשקיף של רגשותיו דחפיו ויצריו כפי שהוא משווה ומביא אותם לביטוי בבית השני.