דחף למרד ומהפכנות הוא תופעה השוכנת במהות האדם. דחף זה, מופיע ומופעל כתגובה כשנוצר תסכול כל שהוא שסיבותיו יכולות להיות רבות ושונות.
לאורך ההיסטוריה ניתן לראות צמתים בהם התרחש תהליך שהחל במרדנות ואיתה מהפכנות, שיבוש במערכות הערכים והאמונות, התנהלות כאוטית מלווה בתופעות קיצוניות, מלחמות הרג והרס שהתרחשו תחת דגלים של הצדקות לעיתים פרדוכסליות למדי, אבל תמיד, כתגובה על מצבים בהם סמכות כל שהיא שתחת הנהגתה נוצר מצב של תסכול משהגיעו הדברים לכדי דיכוי מוגזם, כשנגזלה מהאדם האפשרות לחיות באופן נוח בצורה סבירה, כשחש שנלקחו ממנו כל זכויותיו, כשחש מנוצל ומושפל או בסכנת חיים, נותרות לו רק שתי ברירות, או להיות קורבן לאותה סמכות לאבד את עצמאותו המינימאלית או המרבית, לאבד את קולו ונוכחותו ולמות סמלית או בפועל, או למרוד באותה סמכות כדי שיוכל לחיות.
בתקופה הנוכחית, ניראה שאנחנו נמצאים בצומת שכזו, שמבשרת תהליכים שבחלקם עשויים להיות קיצוניים והרסניים שדרושים כדיי למגר את האדונים שסרחו. לצערנו הוכח כבר שבמצבים אלו הרבה חפים מפשע נפגעים. יחד עם זה, יש מקום לאופטימיות ותקווה שמתוך המהומה, יתהווה עולם חדש טוב צודק והרמוני יותר.
בחיי החברה האנושית, מתקיימת באופן מתמיד מערכת יחסים שבאופן סמלי אפשר לכנותה, יחסי הורה – ילד. תחילתה אכן באה לביטוי ביחסי הורה – ילד, אותם חווה כל אחד מרגע שנולד .יחסים אלו בין אם הם טובים נוחים ומעודדים בין אם לאו, מהווים תשתית ליחסיו של אדם עם עצמו ועם החברה בה הוא חי, במובנים רבים ושונים. סמכותם של ההורים לנהל את חייו של ילדם עד שלב מסוים, או הסמכות הניתנת לכל מי שמגדל את הילד, היא המקור או הדגם שאליו מתייחס הילד כסמכות המופעלת עליו ועליה הוא מגיב. כל עוד הוא חסר ניסיון וכלים, הוא מקבל סמכות זו כברור ומובן מאליו ובמקרה הטוב, כמי שמספק לו נוחות, מזון וחסות. בשלבים שונים של חייו, מתעורר בו הדחף לבטא את עצמו ולהתנהל באופן עצמאי וכל מה שהוא מזהה כתסכול שמקורו ביחסיו עם הוריו או מחנכיו,מפעיל בו את הדחף למרד, שעשוי ללבוש פנים רבות שבדרך כלל מלוות בהתנהגות בוטה ומופגנת , שמצהירה, בעיטה בסמכות זו והורדתה ממקום מושבה המורם. בתהליך זה כשמדובר על האדם הפרטי, מתרחשת התבגרותו של האדם שעכשיו, מתפתח לקראת היותו הוא עצמו האדון לעצמו וגם מכשיר אותו לקראת היותו הוא עצמו בתפקיד ההורה לילד שייוולד לו, והוא ימלא את תפקיד בעל הסמכות ביחסיו עם ילדו. וכן הלאה. (במאמר מוסגר חשוב לציין שמערכת היחסים הורה - ילד, שהיא דגם מכונן, שעליו נבנית ומגיבה אישיותו הייחודית של הילד, היא רבת פנים צורות תכנים ודקויות אין ספור הן מבחינת המערכת עצמה וההורים המפעילים את סמכותם והן מבחינת תפיסתו של הילד את אותה מערכת ותגובתו עליה.)
באותה מידה, דגם זה מופיע ביחסי אדם וחברה. החברה נמצא בואריאציות שונות של מערכת יחסים בדגם הארכיטיפי הורה – ילד. כלומר, סמכויות שונות שהחברה מתנהלת תחת מטה שרביטן, החל ממנהלי השלטון והחוק, מנהיגים חברתיים, רוחניים ודתיים וכלה באוכפי החוק למיניהם. בתוך אלו יש עוד מגוון של תת סמכויות הכפופות לבעלי הסמכות הראשית.
ישנן ואריאציות רבות של הגדרת סמכויות שמנהלות את חיי הכלל, שבדרך כלל ברובו, מתנהל תוך כדיי שיתוף פעולה ומשמעת לחוקי הסמכות. במידה ונוצר תסכול קיצוני בחיי החברה, תסכול שההתמודדות איתו מצטיירת כבלתי אפשרית, כשהחברה חשה שאיבדה את הזכות לחיות בתנאים סבירים, כשיש חסרים בולטים של סיפוק הצרכים הבסיסיים וקושי להתנהל בנוחות מינימאלית, כשהחברה חשה ניצול והשפלה, מתעורר לאט לאט הדחף למרד. מרד באותה סמכות "הורית" שאמורה לאפשר חיים נוחים מוגנים ומסופקים.
מרדנות מתעוררת כשלחצים ותסכולים מסוגים שונים גודשים את הסאה, ומתהווה התעוררות של התנגדות למה שהאדם חש שמתנכל לתנאי חייו ומדכא אותו, מה שנעשה בידי משטרים דתות והתנהלות כלכלית. האדם חש שהיגיע לנקודה בה הוא מסרב לציית לסדר הקיים והוא בועט והורס אותו כשיש בו אמונה שזו זכותו ובידיו דרך טובה יותר כדיי לחיות. כשאדם כחלק מחברה מגלה שהוא עבד לסמכויות שהוא עצמו המליך ביודעין או שלא, הוא שואף להרוס אותן ולהפגין את נוכחותו וזכותו לחיות בחופש צדק וסדר שאין בו דיכוי ושלילת זכויותיו הבסיסיות. זו צומת בה האדם שהמליך את אדוניו מורד בו וכשאין זה מקשיב לקולות המרד, מה שבדרך כלל אכן כך , שכן בתקופת שלטונו הועמד במעמד של כל יכול שרכש כוח עצמה ותוקף באמצעים שונים, יופל אדון זה , וייבחר אחד חדש שתפקידו יהיה מחייב אותו להכיר בזכותם של הכפופים לסמכותו, לחיים נוחים וסבירים. סמכות יכולה להיות מיוחסת לשלטון לדת למנהגים להגדרות מוסריות וערכיות.
האדם הפרטי, נולד , כשהוא תמים, ומייד מכריז על קיומו ותובע את סיפוק צרכיו ונוחיותו, תוך כדיי התפתחותו הוא נחשף לסוגים שונים של תגובה על כך, או שהוא נענה במיידי, או לא, נענה בנוחות או במתח, ועוד צורות שונות של תגובה, אלו, ילמדו אותו להשתמש בכלים בהם הוא מצויד כדיי להשיג סיפוק ונוחות. בשלב מתקדם יותר הוא מגלה את סביבתו, בתחילה הסביבה ההורית ומשפחתית בה הוא תלוי, שהוא מקבל אותה כברור ומובן מאליו, עד שבשלב מפותח יותר, כשמתעוררת בו מודעותו העצמית, הוא מתמרד ודורש הכרה בזכותו להיות הוא עצמו ולהתנהל על פי דרכו, גם אם עדיין אינו יודע מהי דרכו זו. בשלב מאוחר יותר כבוגר, הוא מרחיב את אופקיו, רוכש ידע בתחומים והקשרים שונים וגם, מחפש את משמעות החיים, כשתוך כדיי כך, הוא משתחרר ממה שהוא מזהה ככבלים שמגבילים את זכותו לחופש אישי ורעיוני. תוך כדיי כל אלו הוא מגבש את גישתו ותפיסתו האינטלקטואלית והרוחנית.
מבחינה אסטרולוגית, סימני המזל שמסמלים בין השאר את המרדנות הינם סימני האש. הבתים שמסמלים את המנטאליות של יחסי האדם עם סמכויות את צורת תגובתו ואת יכולת המרדנות שלו הם הבתים אחד – חמש – ותשע , שבאופן ארכיטיפי הם נגזרות של סימני האש.
שלושת סימני האש: טלה – אריה – קשת , מסמלים רבדים בנפש שבמהותם מכילים את התכנים שבהתייחסות לשלבי התפתחות הנפש הטלה מסמל את שלב הילדות האריה את ההתבגרות והבגרות, והקשת, את השאיפה ללמוד לדעת, לפרוש כנפיים עצמאיות לחוות להתנסות ולמצוא משמעות שהיא מעבר ליום יום. הטלה, הוא שלב מהיר ואינטנסיבי, האריה, שלב של גיבוש מסיבי, והקשת שלב של שחרור וחופש.
בהתייחסות לתכני סימני האש כסמלים שמאפיינים ארכיטיפים נפשיים, שלושת סימני האש במהותם, דינאמיים מוחצנים יצירתיים ובעלי צורך להתבטא באופן אקטיבי.
אם נבחן את הנושא על פי דגם של סדר הגלגל, הרי שלפני סימן טלה מופיע סימן דגים, שניתן להגדירו באופן מטפורי ארכיטיפי, עולם הכאוס, או האין או הכול. הטלה, שהוא סימן האש הראשון, פורץ מתוך עולם הדגים ( מים ) , מצויד בסקרנות ודחף להתפתח להתקדם להשיג להתנסות לחוות , לאחריו מופיע סימן שור( אדמה ) , שאסף חוויות ועכשיו מתארגן בורר את שעדיף ונחוץ לו כדיי להתקיים מבחינה מעשית קיומית ולא פחות מבחינת ערנותו לצורך להכיר במגבלות ובאפשרויות שמחוץ לו וללמוד להתנהל בתוכם.
על פי אותה שיטה, נוכל לראות שלפני סימן אריה, מופיע סימן סרטן (מים ) , שניתן להגדירו באופן מטפורי ארכיטיפי, כעולם של נוחות בטחון הגנה והזנה, עולם המשפחה וההורים, האריה, שהוא סימן האש השני, פורץ מתוכו, מצויד בדחף להגדיר את עצמאותו עצמיותו ומסרב לתלות וצייתנות עיוורת לסמכות, לעיתים מרדן בלתי נלאה שעומד על זכותו להיות הוא ולא בובה על חוט של אחרים. אחריו מופיע סימן בתולה (אדמה ), שמסמל את התארגנותו כישות עצמית ועצמאית שמעמידה את עצמה לשרות כל שהוא ומציעה את כישוריה לטובתם של אחרים.
ושוב על פי אותה שיטה, נוכל לראות שלפני סימן קשת מופיע סימן עקרב (מים ) שבאופן מטפורי ארכיטיפי ניתן להגדירו כמהות מופנמת עמוקה פרטית קיצונית וטוטלית הרוחשת כמעבדה להתארגנות רגשית נפשית, הקשת שהוא סימן האש השלישי, פורץ מתוכו מצויד באומץ הרפתקנות ושאיפה לחוות ולגלות עולמות תרתי משמע כלומר, פיזיים אינטלקטואליים ורוחניים שיעניקו לחיים משמעות שמעבר ליום יום. אחריו מופיע סימן גדי (אדמה ) , שמסמל את יכולתו להיות מודע למגבלות וקושי, נחישותו ושאיפתו להתמודד עם אלו ולהגיע להישגים הרצויים לו שיזכו אותו במיקום מוגדר ותקף במציאות.
שלושת מזלות האש מסמלים כארכיטיפים את הדחף הטמון בכל חי להגיע לעצמאות וביטוי של עצמיותו, ללא תלות וצייתנות עיוורת לסמכויות, חוקים משפחתיים או חברתיים, כשלעומת מכן, הם מכילים גם את היכולת לעודד לעורר להלהיב אחרים, לאהוב לתמוך ולהוביל. אפשר לתאר זאת כמרדנות שמופיעה לראשונה בשלב מאד צעיר,(שלב הטלה ) השלב בו ילד אומר לראשונה – לא – או – לא רוצה – או – אני רוצה! , שלב בו הוא נהייה מודע לעובדת היותו נפרד מאחרים ומתנסה בעמידה על זכותו לרצות או לא לרצות לשתף פעולה. בשלב הבא ( שלב האריה ) גיל ההתבגרות ש"ידוע לשמצה" במרדנותו שלעיתים יכולה להתבטא בקיצוניות מוחלטת, בהתנגדות מופגנת ובוטה נגד סמכות, של ההורים בעיקר אך לא רק, שלב שתחילתו בבלבול והפגנה של עצמאות לעיתים לא הגיונית או סבירה, בהמשכו שימוש בכלים שונים ומשונים של הגדרת עצמו בעיקר על ידיי כלים חיצוניים, כמו לבוש, תסרוקות, התנסויות חברתיות מגוונות ועוד, ובשלב מתקדם יותר , מגלה האדם רבדים בתוכו, שמאפשרים לו להגדיר ולזהות את מי שהוא, מה חשוב לו, מה הוא מזהה כערך. בשלב הבא (שלב הקשת ) האדם חש שחרור מכבלי עברו , דעות גישות ותפיסות,ומפלס את דרכו בעולם המושגים והרעיונות מרחיב את אופקיו , מגלה חוקר ובודק את מה שנמצא מחוץ לעולמו הפרטי האישי, ומחפש משמעות.
במקביל לשלושת סימני האש, יש את הבתים הנגזרים מהם: בית ראשון (טלה ) בית חמש (אריה ) בית תשע ( קשת ).
(הבתים שמסמלים תחומי חיים או רבדים שונים שבנפש, יכולים לאכלס כל מזל שהוא בהתאם להצבת המפה, אבל תמיד יהיו נגזרות של המזלות על פי סדר מקביל.)
בהתאם לכך, הבית הראשון שהוא נגזרת של מזל טלה, וכמו כל בית מכיל תכנים ברבדים שונים של התייחסות, מסמל את הראשוניות, בין אם מדובר על תינוק, גור, או ניצן, שמכיל בתוכו את המרכיבים של גופו אישיותו ואופיו המוחצן, שמונעים על ידי הדחף להתפתח, לנוע קדימה במסלול החיים, להתנסות וללמוד את המציאות וההתנהלות בה. כל מזל שמאכלס את הבית הזה, שליט המזל, כוכבים במידה ויש כאלו שנמצאים בו, היבטים שכוכבים אלו יוצרים עם אחרים באזורים שונים במפה, יספרו את ספור מרכיבי האישיות ואופייה המוחצן והבולט בביטויו.
הבית החמישי שהוא נגזרת של מזל אריה, מסמל את כל מה שנאסף בישות כחוויות והפנמה של התנסויות שנאגרו בה כתשתית נרכשת. מבחינה רגשית ואינטלקטואלית, האדם המתפתח חווה שייכות, משפחה יחסים עם הורים והתנסויות חברתיות, את אלו, חווה ליקט והגדיר. על התשתית הזו, הבית החמישי, מסמל את תהליך התפתחות המודעות, עם דגש על הגדרת עצמיותו וייחודיותו שחרורו מתלות ויצירת עמדה עצמאית אוטנטית ומודעת.
הבית התשיעי, שהוא נגזרת של מזל קשת, מסמל את שאיפתה של הישות לחופש עצמאות והרחבת אופקיו הפיזיים והמנטאליים, זה התחום שמסמל את התגבשותה של תפיסת העולם ברבדים השונים. כשהדגש הוא על שאיפה למודעות קולקטיבית רעיונית ללא מגבלות של הגדרות מצמצמות . זה התחום בו האדם יוצא מתוך עצמו אל הקולקטיב, ואל מה שמעבר לו.
ובחזרה לסימני המזל, סימני האש מאופיינים בצורך ודחף לתנועה התפתחות חופש עצמאות ואותנטיות. הטלה: מסמל את הדחף לפעול ולהתקדם האריה את הדחף להיות נוכח והקשת את הדחף להשתחרר ממגבלות. אפשר לומר, שסימני האש נושאים בקרבם מהות של מרדנות שאינה מקבלת חוקים ומגבלות כברור ומובן מאליהם.
הטלה מצויד בכלים שמורכבים מיכולת לפרוץ גדרות להתקדם להילחם במה שעוצר ומגביל אותו, תובענות ואומץ.
האריה מצויד בעמידות עקביות יכולת התמודדות בטחון עצמי הכרת ערך עצמו מודעות ונוכחות .
הקשת מצויד בפתיחות יכולת הפשטה, גמישות שמחת חיים אומץ סקרנות ואופטימיות.
כבר דובר במאמר אחר, שכניסתו של אוראנוס למזל טלה - אש, מבשרת על התעוררות של הדחף למרדנות ומהפכנות, דחף זה מתעורר עכשיו קולקטיבית, אוראנוס שהוא הכוכב שמסמל את הקדמה הקולקטיבית , נמצא בטלה, מעורר את האנרגיה המתפרצת, פעילה לוחמנית ופועל במנטאליות של מרדנות ומהפכנות, אנרגיה קולקטיבית שמחלחלת אל הקולקטיב ומביאה עצמה לביטוי בוטה וברור. יחד עם המהפכנות, צצים חדשים לבקרים, גורואים למיניהם הטוענים לידיעת האמת הצדק המוסר וההתנהלות הנכונה, שואפי מנהיגות למיניהם מציירים דגלים של אמיתות חדשות ומהפכניות. קבוצות שוליים מפגינות את צדקתן וזכותן להתקיים ולהנכיח את עצמם, בעלי תיאוריות שונות המבטיחות עולם נוח יפה טוב ומספק יותר המניפים דגלים מרשימים יותר או פחות, שחלקם יש להניח אכן יתפתחו ויצליחו לשכנע את הקולקטיב שבידם התשובה הנכונה לכל השאלות, חלקם יחווירו וייעלמו כפי שבאו.
כל מי שמודע לנעשה בעולם יכול לראות את התופעות המתבקשות כתוצאה מכך. ונקווה שצומת זו תביא שינויים ברוכים ואכן יאפשרו מימוש של התקוות לעולם טוב נעים נוח ומספק יותר.
